כולם נוסעים לאילת ליהנות ובצדק. אני נסעתי לאילת כדי להימלט מהבנאליות של הרוע. המדינה בדיוק יצאה מהסגר ואילת החלה להתכונן לגל המבקרים הגדול. אני צאתי לבדוק האם אצליח גם השנה לעשות ניקוי ראש באילת.
אני ואתה נשנה את העולם.
עלינו על הכביש לאחר לילה קריר בתל אביב חבושים במעילים. חיכינו לזה ואט לאט זה הגיע ככול שהתקדמנו דרומה האוויר התחמם. לא שמענו חדשות אלא מוזיקה ולכן הבנו בדיעבד ששרר יום שרבי בכל הארץ. נכנסנו לעקיצה במצפה רמון, נכנסנו להגיד שלום "באורחאן רובע הבשמים" שאותו מנהל "הדון" של מצפה של רמון שרון מאור שהוא גם מוזיקאי.
לעמוד המוזיקה של שרון מאור, מוזיקת מדבר וחומרים מקוריים.
יצאנו משם מאוששים, וסטינו שמאלה לביקור קצר "לאשראם במדבר". כמצופה היפים חביבים אכלסו את מדשאות הכניסה בונים מבנים מחול וטיט. "אלוהה", קטעתי את הדממה הסטלנית "אתם מחוסנים לקורונה פה?" שאלתי ללא מסיכה, הם צחקקו, "קורונה? זה לא בירה"? זה הזכיר לי סצינה מסרט מדע בדיוני בו מגיעים למושבה האחרונה על כדור הארץ בו הוירוס אינו משתולל.
הקיבה אותתה לפיכך תקתקנו מקדונלדס מזין ומשביע, והמסע המשיך. ואני תהיתי מה טיבו, האם נסעתי כדי למצוא את החוזק שבי, או שמא נסעתי כדי למצוא תשובות, או לשם המסע עצמו?
כשהגענו לאורחאן "אליפז" בשעת צהריים השמש היתה בשיא והיה חם מאוד.
בראש ובראשונה בדקנו את תנאי לינת השטח. במתחם שלושה אוהלים ענקיים שיכולים להכיל עד 50 איש בשקט, והם מספקים מזרונים כחולים נוחים, רצוי להביא ציוד כמו סדינים שקי וכריות. היה חם מאוד אז חתכנו לאילת לשנרקל בחוף הדרומי. ישבנו מול הים עם כמה בירות, הדגים הכתומים שחו בחופשיות והלב, מול הים לראשונה נתן לעצמו להישבר לרסיסים.
משם המשכנו לסיבוב שופינג קליל "באייסמול" והמשכנו לארוחת ערב במסעדת דגים מצויינת בשם "לה סרדינס", הזמנו מנות ראשונות על טהרת הדגה מן הים טאפאס ולחם הבית עם מטבלים.
המנות ראשונות היו ערבות מאוד לחיך: דגים קטנים מן הים מטוגנים בבלילה עם עריסה בצד, ארטישוק צרוב בשמן זית ולימון, סביצ'ה מהים עם עגבניות שמן זית ועשבי תיבול.
על המנות העיקריות הפקדתי את הפרטנר שלי שהיה עדין, קשוב ומנוסה, בהלכות העולם הגדול ולא חסך, הוא הזמין לנו נתחי לברק ודניס מופלטים ברוטב שום ולימון, ושתי בירות קרות.
לקינוח עלזנו עם קרם ברולה שהוא מנקה חיך קלאסי לאחר ארוחה כבדה וסופלה שוקולד לקול מחאותיי.
הוא שתה פרנה ברנקה, אני עוד בירה שילמנו וחזרנו לאוהל.
באליפז מקפידים על היגיינת קורונה ולכל מטייל יש תא שירותים ומקלחת פרטי שנותנים תחושת ביטחון נהדרת. שטפנו את תלאות היום ושכבנו לישון כדי לקום מוקדם.
אודי מנהל המתחם: "יש אצלנו נופש שהוא גם לנוח וגם לראות דברים. המלון בנוי מבתים קטנים "צימרים", והוא נוח מאוד למשפחות. הילדים יכולים לבוא עם אופניים ולהתרוצץ חופשי. בצימר מקבלים את כל הנוחות הרגילה, מקלחת, מטבח קטן מצוייד בקפה ותה ארוחת הבוקר מוגשת לחדרים בכל שעות הבוקר. באליפז מאמינים מאוד בתוכן, שני הדברים הקרובים זה פארק תמנע, וחממת חמשת החושים. יש מסלולים לאופניים ופעילויות לילדים אפשר גם ללון שם. בחממת חמשת החושים מזמינים אנשים לטעום ולנגוע בכל מה שאפשר לגדל ולהצמיח במדבר".
אודי מוסיף כי: "לקח לנו המון זמן להסביר לאנשים, בואו אתם תגיעו לאילת, תעזבו את המלון רגע, תטיילו תראו החדר במלון יחכה לכם".
איך אילת ערוכה לקבל את הנהיה ההמונית של הישראלים?
"אנחנו מוכנים. אנחנו רוצים לקבל את האנשים ולעשות טוב. יש איזה שחרור בישראל ואנחנו מחכים לכולם".
ביום השני שלנו במתחם, לנו בצימר, שהיתה חוויה מפנקת ומרגיעה.
