התערוכה רחבת ההיקף שהושקה בסופ"ש האחרון בוחנת באמצעים עיצוביים את הקפה כתופעה חברתית, תרבותית, חומרית, דתית וכלכלית, כולל אוסף של עשרות כלי קפה אייקונים של מעצבים ואדריכלים בינלאומיים

מהו הקפה האהוב עליכם? אספרסו ארוך או קצר, נס, שחור או קפוצינו? ומה לגבי חלב וסוכר, תשתו עם או בלי?

קפה הוא המשקה הפופולארי ביותר בעולם. מדי שנה נלגמות יותר מ-500 מיליון כוסות קפה. המשקה השחור המעורר השפיע וממשיך להשפיע על התרבות, על הכלכלה ועל החברה ברחבי הגלובוס מהרי אתיופיה לארצות ערב ולעולם כולו.

תערוכה חדשה ורחבת היקף בשם: "קפה מזרח ומערב" הושקה ביום שישי האחרון במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, הבוחנת באמצעים עיצוביים את הקפה כתופעה חברתית, תרבותית, חומרית, דתית וכלכלית.

הקפה, כך אומרים, עורר תשוקה ביוצרים מתחומים שונים להמציא, לתכנן, לבנות וליצור את כמות הכלים הנלווים הגדולה ביותר שנוצרה עבור מוצר הצריכה ששמו קפה, וזה כולל ספלים, כפיות, מגשים וקומקומים, אביזרי קליה וטחינה, ומכונות קפה ביתיות ומקצועיות שמלוות את תרבות בתי הקפה.

תופעת הקפה נבחנת בתערוכה, אותה אוצרת יהל שפר, ממספר היבטים ובהם: התפתחותן של סצנות העיצוב העכשווי מהקפה הטורקי עבור בקפה הערבי, אל האיטלקי ועד הספשיילטי קופי. כך למשל, בעיצוב האיטלקי בתערוכה שאוצרת אליזבתה פיסו מהקרן הבינלאומית האיטלקית IMF מוצג אוסף של עשרות כלי קפה אייקונים של מעצבים ואדריכלים בינלאומיים, המבטאים את התפתחות עולם הקפה ואת השפעתו על זירת העיצוב כמו ה-Moka של אלפונדו ביאלטי מ-1933 שנודע כסמלו של הקפה האיטלקי ומכר עד כה כ-105 מיליון פריטים.

ה-La cocina, מכונת האספרסו הראשונה שעוצבה על ידי אלדו רוסי ב-1984, או Tea & Coffee Towers מ-2005 בעיצובו של האדריכל הצרפתי ז'אן נובל, שהגדיר את ערכת הקפה כ"אוטופיה קטנה". גם תרבות הקפה בישראל מקבלת בתערוכה זרקור, המאיר שתי מסורות קפה המתקיימות זו לצד זו ב-100 השנים האחרונות: הקפה המבושל בסגנון ערבי לצד הקפה המערבי.

בחלק זה מוצגים כלי קפה נאיביים ששימשו את הבדואים בהכנת הקפה, שעשויים מחומרים זמינים מהסביבה הקרובה ובהם: עץ, חומר, עור, פח נחושת וברונזה. לצדם, ובחשיפה מוזיאלית ראשונה, מוצג אוסף "ישראליאנה" המונה מאות כלים להגשת קפה שייצרו מפעלי קרמיקה בארץ ישראל, שהחלו לפעול בשנות ה-30 של המאה הקודמת ובהם: "לפיד", "נעמן", "פלקרמיק", "חרסית" ועוד. "מערכות קפה אלו נחשבו ליצירות אמנות והיוו מתנות חתונה פופולאריות. חלקן עוצבו ברוח תרבות האירוח האירופית שהביאו עימם העולים מארצות מוצאם, ואחרות עוצבו בהשראת ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו בארץ", מפרטת האוצרת יהל שפר.

בין שפע הפריטים בתערוכה גם כוס קפה עם סמל ה"צבר", שהייתה חלק ממערכת שעוצבה במפעל "נעמן" עבור ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, ולצדה מערכת קפה "הנשיא" שנוצרה עבור בית הנשיא ושגרירויות ישראל בעולם במהלך כהונתו של הנשיא השני יצחק בן-צבי. עוד בתערוכה: כרזות עם פרסומות לקפה משנות ה-50, קופסאות קפה של חברות קפה ישראליות, פרסומות קוליות לקפה, סרטונים, קריקטורות של פרידל שטרן ועוד.

חלק נוסף בתערוכה מתמקד באימפריית הקפה העות'מאנית. לדברי האוצרת, במאה ה-17 השכילה האימפריה העות'מאנית להשתמש בקפה ובהילת המסתורין האוריינטלית שאפפה אותו לטובת פיתוח ה"תורכ-מאניה" (הערצה למוצרים מתורכיה). בעקבות כך הפך הקפה התורכי לסמל אופנתי, שזרם מהאצולה אל רחובות הערים והיווה זרז לפתיחתם של בתי הקפה האירופיים הראשונים.

בתערוכה יוצג לראשונה אוסף ייחודי של כלי קפה עות'מאניים, הכולל עשרות כלי קפה מהמאה ה-17 ועד המאה ה-19 ומשקף את העושר העיצובי והתחכום של חצרות הסולטנים התורכים. הכלים בעיצובם של אמנים מתאפיינים בפאר ססגוני, בעיטורים מרהיבים ומשובצים בכסף, אבנים טובות, אמאייל זכוכית ופורצלן, ותואמים את הטקסיות שלוותה את שתיית הקפה בתקופות, בהן הפך לסמל סטטוס של האריסטוקרטיה האירופאית.

באוסף גם כלים המיועדים לבעלי זקנים, ספל קפה עם מסתור לאופיום, ספל קפה מיניאטורי לנסיכים בארמון הסולטן, זראפים – מחזיקי ספלוני קפה מפוארים העשויים בעבודות צורפות מעודנות המשלבות אבנים טובות.

פרק חשוב בתערוכה מתמקד באופן הכנת הקפה שהשתנה והתפתח לאורך השנים. לראשונה ייחשפו בתערוכה אוספים פרטיים מהמאה ה-18 ועד ימינו, הכוללים עשרות כלים להכנת קפה ובהם: מכונות קפה מקצועיות, עם דגם מכונת האספרסו הראשונה בעולם מ-1884, מטחנות, רוסטרים ועוד.

השינוי שחל בעיצוב מכונות הקפה התרחש בהתאם לרוח התקופה מבחינה אמנותית, אדריכלית ופוליטית. אם בתחילת המאה ה-19 המכונות היו משופעות בעיטורי ברונזה ואמייל בסגנון ארט נובו, תבליטי פרחים ובתולות ים, הרי שבעקבות מלחמות העולם הראשונה והשנייה, העיצוב הפך להיות רציונלי ורציני כשלאחר מלחמת העולם השנייה ארכיטקטים ומעצבים נודעים המציאו ועיצבו מחדש את כלי הקפה והתרחקו מכל פרשנות או עיצוב מהעבר.

גם לפן המגדרי יש מקום בתערוכת הקפה. בעבר הלא רחוק נחשבו בתי הקפה למרחבים גבריים ובעולם הערבי וברחבי האימפריה העות'מאנית נאסרה הכניסה לבתי הקפה על נשים, מאידך אם הבעל לא סיפק את צרכי הקפה של אשתו היווה הדבר עילה לגירושים. לפיכך הנשים יצרו לעצמן מרחבים נפרדים כמו בתי המרחץ בהן יכלו להתענג על טעמו של הקפה ללא נוכחות גברית.

האוצרת יהל שפר: "נשים החלו להוסיף לקפה סוכר וחלב ושתו אותו בכוסות פורצלן, מה שהפך אותו ל"נשי" וראוי לשתייה על ידי נשות האליטה. במאה ה-19, כשנוכחות נשים בבתי הקפה נעשתה מקובלת יותר, הותאם מרחב בית הקפה לצורכי הנשים: הכיסאות והשולחנות הוגבהו כך שיתאימו לשמלות המפוארות שלבשו הנשים הבורגניות, וקירות בתי הקפה כוסו במראות על מנת לשמור על ביטחונן האישי".

את החלק הזה בתצוגה התערוכה מפארים כלי קפה שיוצרו במיוחד עבור נשים, לצד גלויות צילום מהאימפריה העות'מאנית, בהן צולמו הנשים לבושות בבגדי גברים כהתרסה על שהכניסה לבתי קפה נמנעת מהן, ועוד.

ספר קפה מלווה את התערוכה והוא כולל עשרות מאמרים, המספרים את סיפורו של הקפה מזוויות שונות ומלווים במאות צילומים מרהיבים של מוצגי התערוכה השונים.

תערוכת "קפה מזרח ומערב"
תאריך נעילה: 30 במאי 2022,
אוצרת: יהל שפר,
מוזיאון ארצות האסלאם,
הפלמ"ח 2, ירושלים.
שעות פעילות המוזיאון:
שני – רביעי: 10:00 – 15:00,חמישי: 10:00- 19:00,
שישי – שבת: 10:00 – 14:00,
www.islamicart.co.il.