אלי בינו נותן משמעות חדשה לביטוי "לא רואה בעיניים". דווקא מתוך מגבלת ראייה האופיינית ללבקנות הוא מישיר מבט מפוכח יותר אל המציאות. דווקא מתוך קושי יחסי להשתלב בחברה, כיאה לאוטיסט – הוא לקח על עצמו את התפקיד לשאול אותה את השאלות שהיא עוד לא לגמרי יודעת לתת לעצמה תשובות.
שיריו משלבים טקסטים חדים בנושאים מעוררי מחשבה, אך מונגשים לציבור בעזרת לחנים קליטים, קצב סוחף, ובעיקר הרבה הומור עצמי… וגם קצת עלינו… שיר הבכורה – "עקום", הוא שיר על שגרה ישראלית של אחרי החגים, על דחיינות ועל אכזבה מעצמנו.
חלק ממלות השיר:
כשאני עקום בבוקר לא מזיז אפילו זרת שום דבר לא קורא לי לחיות הטבק עולה ביוקר, אני יושב מול איזה סרט והפח מלא שקיות כן, רוצה לעמוד, להפסיק לקטר וזה לא שגם אין תכניות לשפר אבל מה לעשות שבנטפליקס – יש יותר…? כן, רוצה לעמוד, להפסיק לקטר וזה לא שגם אין תכניות לשפר אבל מה לעשות שבנטפליקס יש יותר!
בראיון ל"הקול טוב" (רדיו סול, כל רביעי ב-16:00) הוא סיפר למנחה נטלי פורטי על ההתמודדות שלו עם הלבקנות והאספרגר, וגם התייחס לסקנדלים שמלווים את המורה שלו תומר שרון.
צפו בראיון המלא:
