הסופרת והמשוררת איריס כליף מחוללת אומץ של חיים ומגלה איך ניצלו חייה בזכות אהבתה הגדולה לבן זוגה צחי וההריון הלא צפוי בעקבותיה, שלאחריו נולדה בתה הבכורה נועה שכתבה בעצמה ספר שירה בשם: "אדמות הנצח"  

הסופרת והמשוררת איריס כליף, חברה באגודת הסופרים העבריים ובאקו"ם וזוכת פרס שירת הנורמן 2020 עבור השיר "ראי העולמות", מוציאה לאור בימים אלו ספר שירים חדש בשם "בת אלוהים" (בהוצאת "חדרים"), עליו פורסמו סקירות ספרותיות רבות של מבקרי ספרות, בעיתונות הכתובה ובאינטרנט – בשל כתיבתה הייחודית שאחד ממאפייניה הייחודיים הוא חידושי הלשון הרבים בשיריה.

לדבריה, שם ספרה "בת אלוהים" מעיד על הודיה מנשמתה ומלבה "לבורא עולם על שחסד ופדה את רוחי פעמים רבות מתרדמת ומצל המוות. אני יונקת חיים ובוראת עצמי כפי שאני רוצה וחולמת, ושיריי ממחישים את כמיהותיי לעולמות האהבה והנסתר מתוך התשוקה, הכאב, הבדידות, הפחד, התקווה, הנשיות והאימהיות הקיימות  בנשמתי. אני צאצאית של דורות לשושלת מקובלים, וסבי שלום סלם מנגם ז"ל היה מקובל רואה בחלומות וחוזה בעזרת ספרי הזוהר והקבלה. כשנולדתי, סבי פתח בספר הזוהר על השם שלי וראה שהחיבור שלי לאיריס יגרום לי בנעוריי ליצר הרס עצמי. הוא הפציר באבי שלא יקרא לי בשם זה, אבל הוא לא היה מוכן להיענות. ואכן נבואתו של סבי התגשמה בגיל ההתבגרות. אני יודעת שגם סבי היקר לא יכול היה למנוע את ייסורי וכאביי".

בנעוריה היא הופיעה בארץ ובחו"ל בהתעמלות קרקע, במחול מודרני ובהתעמלות אומנותית בנבחרת הייצוגית הפועל נס ציונה. שיריה מהווים סמל וביטוי לניצחונה על האנורקסיה והם משקפים את התהליכים הרגשיים שעברה לאחר שבחרה בחיים. בשנת 2001, בראיון טלוויזיוני לרבקה מיכאלי בערוץ 2, היא גוללה את מאבקה וניצחונה על האנורקסיה, לאחר לידת בתה הבכורה נועה שלאחרונה הוציאה לאור את ספרה "אדמות הנצח".

אירוסא חלומי / איריס כליף – פרוזה מעולמי הרוחני

וּבְרוּחִי הַפּוֹסַעַת מְחוֹלֶלֶת אֹמֶץ שֶׁל צַעֲדִין חַיִּין מִתּוֹךְ אֲהָבִין הָאֱמוּנָה הַכְּאֵבִין הַמְּצוּלִין הַתִּקְוָה הַאוֹרִין שֶׁנּוֹשְׁמִים בִּדְמֵי גּוּפִי וְנָשַׁמְתִּי. וְכִי יוֹדֵעַ הַלֵּב מָה טוֹב וּפוֹעֵם נָכוֹן עֲבוּר הַנְּשָׁמָה הַמְּיַחֶלֶת. אֲנִי הָאִירוּסָא הַנּוֹטַעַת הַמְּאִירָה הַמְּהַלֶּכֶת עִקְבוֹת חֲלוֹמוֹת נַפְשִׁי חֲדוּרַת אֱמוּנָה כִּין בִּיכָלְתִּי לְהַגְשִׁים אֲשֶׁר רוּחִי שׁוֹקֶקֶת בְּכָל פָּנָיו וּרְבָדָיו שֶׁל רָזַי וְנִסְתָּרוֹת הַחֲיִין. וּלְהָבִין שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר וּלְעִתִּים הֶכְרֵחִי לִכְאֹב לְפַחֵד לִתְּהוֹם וּלְהִכָּשֵׁל. דֶּרֶךְ לִיבָּא תְּוַאי הַכְּאֵבִין הַיִּסּוּרִין וְהַקְּשָׁיִין בִּיכָלְתֵּנוּ לִצְמֹחַ וּלְהִתְעַצֵּם לְהַאֲמִיר לְהָבִין וְלִלְמֹד נַפְשֵׁנוּ הַמּוּאֶרֶת הַבְּרוּכָה בְּאוֹר הַלַּיִל וְהַיּוֹם לָחוּשׁ בְּעֹז כּוֹחוֹתֶיהָ הַפְּנִימִיִּים שֶׁל טָמִיר הַנְּשָׁמָה הַמְּנַשֶּׁבֶת הַמְּפַעֶמֶת בְּחַיּוּת תְּשׁוּקָתִין הַחַיִּין אַכְזָבָה פְּחָדִין עוֹצְמָהּ בְּדִידוּת שְׂבָרִין זִכְרוֹנוֹת תִּקְוָה אוֹרָה וְאַהֲבָה לִהְיוֹת הַמַּיִם הָאֲדָמָה הַחֹרֶף הַקַּיִץ הָאָבִיב וְהַסְּתָו הַשָּׁלֵם שֶׁל עַצְמְךָ הַנָּב בִּמְלַכּוֹת אֵל שֶׁמָּיָה יָרֵחַ אָרֶץ רוּחִין זִיוִין תֹּם עֹז שֶׁמֶשׁ סַעַר הַחַיִּים.
כל הזכויות שמורות – מתוך ספר בכתובים.                 

אומץ חיים / איריס כליף

וברוחי הפוסעת מחוללת אומץ של חיים מתוך האהבה האמונה
הכאב התהום התקווה והאור שנושמים בדמי גופי ונשמתי                                              

בְּכַנְפֵי גּוּפִי    עֱנוּתִי הַקּוֹרַעַת בְּחֶבְלֵי שָׁמַיִם זְהֻבִּים
וּבִדְרוֹר בְּרָקֶיךָ בּוֹעֶרֶת מְעוֹפִי לְשִׁבּוֹלֶיךָ הַדּוֹלְקִים
בְּחֹרֶף חַם
אֲמִיר עוֹלָם
עִרְטוּלָה לְעַפְרֵי שָׁמַיִם פּוֹסַעַת מִרְעֵה גּוּפִי בַּלַּיִל הַכּוֹבֵשׁ
בֵּין סוּפֵי הַגֶּשֶׁם הַשּׁוֹטֵף מְשַׁחְרֶרֶת דִּמְעַת עוז חֵרוּתִי הַזּוֹלֶגֶת לַיָּרֵחַ הַנֶּאֱלָם
וּבְפִרְצֵי זִיוָנִי צַלְמוֹת מַכְאוֹבִי  עַזַי סוֹפֶנֶת רִבּוֹנִי לַבֹּקֶר הַקּוֹטֵף  חִזָּיוֹן
            בּוֹרֵא הַקָּדָשִׁים   שׁוֹכֵן נֶפֶשׁ חַיִּים
כְּצִפּוֹר מֶרְחָבִים אָנֹכִי מְקִיצָה מִקְּסָמִים לִזְהַב שֶׁמֶשׁ
מַרְקִיעָה מְעוֹפוֹת לָאֹפֶק הַזּוֹרֵעַ קִיּוּם בִּנְחָלַי
בִּבְכוֹת (בכי) לִבִּי נִשְׁמָתִי הָעֵירֻמָּה גּוֹוַעַת לִפְעָמֶיךָ פַּרְבְּרֵי בְּדִידַי
שׁוֹקַעַת אַהֲבָה לְעֵינֵי מְחוֹלִי הַפָּרוּץ
                      אֹמֶץ חַיִּים.
מתוך "בת אלוהים" (הוצאת "חדרים"), גרסה מחודשת. 

איריס, בת 47 תושבת שוהם ואם לאנורקסיה, הפרעות אכילה, בית החולים תל השומר, לוש בנות, הוציאה שני ספרי שירה קודמים: "בשביל קסום נושפת לוליטה" (תמוז, 2001) ו"ירח בר" (בית עקד ספרים, 2017). שיריה הוקראו בתוכניות רדיו וטלוויזיה, פורסמו בכתבי עת ובאתרים ספרותיים ובעיתונים ארציים, וקיבלו שבחים ממבקרי שירה רבים. ספרה "בת אלוהים" הוא למעשה סיפור חייה ומסעה הפנימי והרוחני של נפשה המביטה לתשוקותיה, לחלומותיה, לכמיהותיה, לפחדיה, לכאביה, לבדידותה, לנשיותה, לאימהותה ולאהבותיה. בימים אלו היא עובדת על ספר שירים רביעי. חלומה הגדול הוא לכתוב ספר המתעד את סיפורה האישי, את מאבקה באנורקסיה ואת בחירתה בחיים.

היא התחילה לכתוב כבר בגיל 13. לדבריה, גם אם המחלה לא הייתה מתפרצת, היא הייתה יוצרת ומשוררת. "המחלה היא חלק מעולמי, מנפשי, מגופי ומחיי, ולמעשה השירים שלי הם פיסות של חיים מעולמי הפנימי ומחלומותיי. הנשיות והילדה הנצחית שנושמת בי הם חלקים מאוד דומיננטיים בנשמתי ומסמלים את התמודדותי היומיומית הנצחית עם האנורקסיה ואת תחושותיי כשאני בוחרת בחיים. הריקוד והכתיבה הם עבורי אור, אהבה, סער, תשוקה, פחד, כאב, תנועת הרוח של הלב הפועם והנפש הנושמת".

כתר חיים / איריס כליף
עוֹלָמִי הַכָּרוּעַ כַּנְפֵי חַיִּין מִיתָה וֶאֱהָבִין
אָנוֹרֶקְסִיָּה
מַלְכוּת הַחַיִּים שֶׁל הַמָּוֶת בִּגְלִימָתוֹ וְהִתְגַּלְּמוּתוֹ
אַתְּ הָאָנוֹרֶקְסִיָּה,
חֶבְרַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי הָאוֹחֶזֶת וְהַנּוֹשֶׁמֶת בִּי נֶצַח אוֹיֶבֶת נָשַׁמְתִּי הַהֶרֶס הַבְּרִיחָה הַהַלְקָאָה הַפַּחַד הַבִּטָּחוֹן הַשְּׁלִיטָה הַהִתְפָּרְקוּת הַיִּסּוּר הַהִטַּהֲרוּת מֵעַצְמִי וּמִיְּצָרַי אֱנוֹשׁ עוֹלָם. אֲנִי שׁוֹאֶלֶת וּמַבִּיטָה לְרוּחַ נַפְשִׁי הַפּוֹסַעַת כְּאֵב אַהֲבָה פַּחַד כְּמִיהָה הֶרֶס שֶׁבְּרִירִיּוֹת עוֹצְמָהּ וְנָשִׁיּוּת, זְכוּת תַּמָּה שֶׁל יַלְדָּה אֲבוּדָה אַךְ אוֹהֶבֶת ,יַלְדָּה אִשָּׁה הַשּׁוֹפַעַת קִיּוּם בְּסוֹפָהּ שֶׁל מִיתָה וְחַיִּים בְּגוּף אֶחָד אוֹהֵב שׁוֹקֵק וּמְיֻסָּר רֶגֶשׁ קוֹלִין  הַמְּחֻלִּין  הָעוֹלֶה וְהַמֵּאִיר בִּפְעִימַת לִבִּי וְנָשַׁמְתִּי הוּא לַעֲצֹם עֵינַי  הַשּׁוֹקְטוֹת . עֵינַי הַיְּרֹקֶת מֵחַיִּים
וּמִגֶּשֶׁם רַעַם בַּרְקָא יַרְחָא וְשִׁמְשָׁא עוֹלָמוֹת אֲנִי נוֹשֶׁמֶת   עָמֹק לִשְׁנוֹתַי הַבּוּכְיוֹת וְחוֹלֶמֶת בְּכֶתֶר שֶׁל חַיִּים חַיּוֹתַי הַמְּרֻקֶּדֶת הַצּוֹמַחַת וְהַמְּחוֹלֶלֶת
כְּפֶרַח  בָּלַט אִירוּס בְּרִיאָה.
*מתוך ספר בכתובים, כל הזכויות שמורות.      

נבראת / איריס כליף
אֵל אלָהָא אֱלֹהַי וּבְרוּחִי הַמְּעֻבֶּרֶת כּוֹרַעַת אָנֹכִי לְמַסָּעָהּ הַפְּנִימִי שֶׁל לִיבָּא גּוּף מֵחוֹלִין שֵׁרַתִּי הַמְּחוֹלֶלֶת רִגְשִׁיןִ חַיּוּתִי בְּרוּחָא אֱלֹהַי טְמִירִין וְנֶעֱלָם. אֲנִי פּוֹסַעַת בִּירֵחַי הִתְבּוֹנְנוּת תּוֹבָנָה הִַתְמוֹדְדוּת חִבּוּק וְהֲכָלָה שֶׁל אַדְמַת שָׁרְשֵׁי הַכְּאֵב הַשֶּׁבֶר הַפַּחַד וְהַקְּשָׁיִין וְלָמְדָה לְהַכִּיר לְהָבִין לְהַשְׂכִּיל וְלִשְׂרֹד מַסָּעִין הָרוּחָנִי שֶׁל אֱלֹהַּ נפְשַׁאי וְעֻזַּי כּוֹחוֹתַי הַפְּנִימִים נִשְׁמָתִיִ מתְעַצֶּמֶת צוֹמַחַת וּמֵאֲמִירָה חַיִּין פִּצְעֵי לִיבַּאי נַפְשַׁאי וְגּוּפַאי מַגְלִידִים וְהַכְּאֵבִין הַשִּׁיבֵּרִיןְ וְהַקְּשָׁיִין הוֹפְכִים  לְאוֹר חַיִּין מְנַצֵּחַ . וּבִיצִיר זָרוּחַ אֲנוּשׁוֹת הָאַהֲבָה נִבְרֵאת וְיִשָּׂא בִּי נְהָרִין שֶׁמָּיָה מַלְכוּתָא ומכְּאָבִין שֶׁבֶר קְשָׁיִין חֲלוֹמִין אֱמוּנָה יִחוּל וַאֲחִיזָה בְּקִיּוּם הַבָּרוּא הָאוֹהֲבִין וְהַמְּחַיִּין יִּקְרָא בִּי  קוֹלִין יָהֵל בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת אֲדוֹן אָב חַיִּים לְנַפְשִׁי אֲבִיר יַעֲקֹב הַשֵּׁם הַגָּדוֹל וְיַגִּיר יָהּ בְּרוֹחֵן אִירוֹסֵא עוֹלָמִין  אוֹרִין כַּלַּת הַיַּרְחָא הֲכוֹכְבָא וְהַשִּׁמְשָׁא וְיַגְשִׁים מְחוֹלוֹת חַלָּמָא בְּעֵינַי הַיְּרֹקֶת חַיִּים .עֵינַי הַכּוֹרְעוֹת הַמְעֻבָּרוֹת אֱלֹהַּ מָרוֹם עוֹלָמוֹת.
*מתוך ספר בכתובים, פרוזה מעולמי הרוחני,
כל הזכויות שמורות. 

שמיא אדמתי: שירתי היונקת חיים / איריס כליף
"אני יוצרת שיריי ומותירה לנשמתי לפסועין שמיא אדמתי במרחב הקוסמי של הבריאה ולהאיר מעל תדר רוחין מעופי החופשייה והחולמת המשוטטת עולמות. רוחי המנציחה והמחייה אהבין, חסד אורין כאבין לבי וגופי ביקום מופלא זה ובמימד שמעבר לו עולם קודש רוחא הנסתר. ובשירתי מהלכת אנוכי קולין נשמת רגש מחול יצריי בקודש דביר טמירין הרוח וזורחת באומץ של חיין ואהבה פחדיי, כמיהותיי, תשוקותיי, חלומותיי חזיונותיי, כאבי אהבותיי, ייסוריי ילדותי, נשיותי ואימהותי. הרגשתי שנשמתי נעה ומתעברת בין עולם הרוחין והחומר לבין עולם קודשא הנסתר ומה שנושמת וחווה ביקום זה ובעולם שמעבר מחוללת בשירתי היונקת חיין".
*מתוך ספר בכתובים, פרוזה מעולמה הרוחני של איריס כליף,
כל הזכויות שמורות.

האנורקסיה התפרצה אצלה בגיל 14. "לאחר שקבלתי את המחזור, הגוף שלי התחיל להשתנות – מנערה מאוד רזה בגוף שדוף וילדותי הפכתי לנשית יותר, האגן התרחב קצת, הטליה יותר בלטה והחזה התחיל להתפתח. במקביל, נאלצתי להפסיק לרקוד ולהתעמל עקב מצב בריאותי. הפרעת האכילה התבטאה אצלי בחרדות ובבכי על השינויים שחלו בגופי ואז התחלתי להמעיט באכילה. הייתי מאוד רזה ורציתי להישאר ילדה נצחית עם נשמה של נערה מתבגרת, אך לא יכולתי למנוע את השינויים הפיזיולוגים. בגיל 15 התחלתי לקחת כדורים משלשלים בכמויות עצומות – מארבעה כדורים ביום הגעתי עד ל-40 כדורים ביום. לאחר תקופה קצרה הגעתי לאשפוז בקפלן, עקב משקל נמוך ואובדן רב של מלחים חיוניים לגוף. למדתי להוקיע את האוכל בקרבי ופגעתי קשות בבריאותי, ירדתי 9 ק"ג והפכתי לשדופה בצורה חולנית וחלשה פיזית, כשגובהי 1.70 ומשקלי 44 ק"ג".

בשנת 1999, כשאושפזה במחלקת הפרעות אכילה למבוגרים בבית החולים תל השומר, נבחרה איריס יחד עם ערביה מנצרת, ע"י ד"ר עידית מיטרני לייצג את חולות האנורקסיה בוועדה למעמד האישה בכנסת. זאת במטרה לגרום לקופות החולים לאשר מימון טיפול של החולות במחלקה. בדיון בוועדה בראשותה של ח"כ לשעבר דליה רבין חשפה איריס את עולמה הפנימי ואת מאבקה העיקש במחלה – כולל ההתמודדות עם ההקאות המרובות, התשוקה והאהבה לחולי הרזון – אל מול רצונה להיאחז בחיים. בעקבות דיון זה הוחלט שקופות החולים יממנו את הטיפול באנורקסיה ויאשרו טופס רפואי המסבסד את כל תקופת האשפוז.

איריס: "גרתי בווילה יפיפייה בנס ציונה ומשפחתי היקרה האהובה והאוהבת עטפה חיבקה, פינקה וגוננה עליי מכל משמר. בגיל שמונה עברתי התעללות מינית על ידי שלושה אנשים שונים שהכרתי. זה היה הרגע בו הנחל, שזרם בנפשי ובגופי הפך לסער של בכי נהרות. הדחקתי את הרגעים הקשים בהם נאבדה תמימותי והמשכתי בחיי, כאילו דבר לא התחולל וחולל בגופי ובנשמתי".

היא הייתה תלמידה טובה ואהובה שמוקפת בחברים, אך במקביל סבלה מחרמות ומהצקות של ילדים. "נעדרתי מהלימודים, עד שהוריי גילו שאני מחסירה ימים רבים מבית הספר". היא דגמנה תקופה קצרה והופיעה בעיתון "להיטון", אך בחרה לעזוב עיסוק זה בעקבות חוויה קשה שעברה. בתחילת שנות ה-90 אושפזה בבלינסון באשפוז יום כמשך כחודש וחצי במחלקה מיוחדת לטיפול בחולות אנורקסיה. היא אמנם עלתה במשקל במהלך האשפוז, אבל לאחר שחרורה מבית החולים שוב ירדה במשקלה. בהמשך אושפזה במשך 11  חודשים במחלקה להפרעות אכילה לילדים בתל השומר, שהקימה ד"ר אידית מטרני. במלחמת המפרץ הראשונה היא הייתה המאושפזת היחידה במחלקה להפרעות אכילה לילדים בתל השומר, כשהיא מחוברת לזונדה במשך חודש וחצי.

איריס: "השתחררתי לא בריאה ברוחי ובגופי, וד"ר מטרני שהייתה המלאך השומר שלי הצילה את חיי. בשנים 1999-1991 למדתי לשרוד וחייתי עם המחלה, כשבכל רגע נתון יכולתי למות מדום לב עקב תת-משקל והקאות קשות, שכללו איבוד מלחים ואשלגן ירוד מאוד. בסוף שנת 2002, לאחר שנישאתי, הקמתי משפחה וילדתי את שתי בנותיי נועה וגאיה התאשפזתי מרצוני בשלישית באשפוז יום בתל השומר למשך כחודש וחצי. במהלך האשפוז נכנסתי להריון עם בתי השלישית ליה, הרגשתי שהתחזקתי מבחינה נפשית ועזבתי את הטיפול בהיותי חדורת אמונה בעצמי. אני יכולה להגיד בוודאות שהיה לי מזל גדול כשבורא עולם שמר על רוח נפשי וגופי".

מה שהציל את חייה היו האהבה העילאית שלה לצחי בן זוגה וההריון הבלתי צפוי בעקבותיה עם בתה הבכורה נועה, חודש וחצי לאחר שאיריס השתחררה מהאשפוז השני. היא וצחי, כיום בעלה, חלמו להקים ביחד משפחה. "צחי חשש שבגלל המחלה לא אוכל להביא ילדים לעולם ולכן לא שמרנו במשך שלוש שנים, בתקווה ובאמונה שאכנס להריון ואז נינשא. חודש וחצי לאחר שחרורי מבית החולים (אשפוזי השלישי והאחרון) נכנסתי להריון וצחי ביקש שאעבור לגור איתו בביתו החדש. לא רציתי כי גיסו  עמד למות וכל משפחתו הייתה שרויה במצב נפשי קשה ונפרדנו. בתחילה משפחתי התנגדה לכך שאביא ילד ללא נישואין בעודי ילדה חולה ולא עצמאית, אך קיבלה זאת בסוף ותמכה בי ללא סייג. חודשיים לאחר מכן, צחי יצר איתי קשר בידיעה שאני האישה של חייו. בחרתי להבין ולהשלים עמו מכיוון ששנים קודם לכן הוא הוכיח לי את אהבתו העצומה אליי במסירות רבה וללא סייג. וכי ידעה נפשי מהרגע הראשון בו ראיתיו שהוא הגבר של חיי. כשגיסו נפטר עברנו לגור ביחד ונישאנו כשנועה הייתה בת שמונה חודשים".

לרכישת הספרים "בת אלוהים" ו"אדמות הנצח" בהוצאת "חדרים":
https://hadarim4u.wixsite.com/publishing

*כל הזכויות מהכתבים הכלולים בכתבה שבאתר זה שמורות למשוררת וליוצרת איריס כליף. 
אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או בכל אמצעי אופטי, מכני או כל שימוש מסחרי מכל סוג שהוא, 
אלא ברשות מפורשת ובאישורה של המשוררת.