האקטיביסט הישראלי לזכויות להט"ב, דורון בראונשטיין, הוא האדם הראשון בהיסטוריה שהניף את דגל הגאווה בתוך מסגד באבו דאבי, "מסגד שייח זאיד", אחד מעשרת המסגדים הגדולים והחשובים למוסלמים ברחבי העולם.

בראונשטיין מספר: "זה היה מה שאפשר לכנות "מבצע גרילה, כי זה בניגוד לחוק. יש באיחוד האמירויות עונש מוות ליחסים הומוסקסואליים ואסור בתכלית האיסור להביע מחוות גאווה או להניף את דגל הגאווה בפרהסיה והעונש לכך הוא מאסר. עשיתי את זה ב-1 בדצמבר 2021, יום האיידס הבינלאומי, כי זה סימבולי עבורי".

לדבריו, "במהלך חיי איבדתי שלושה חברים טובים ויקרים, שמתו מאיידס, חברים שנלחמו כל חייהם למען זכויותיהם כגייז, והרגשתי באופן ספונטני שאני חייב לעשות את זה, עבורם".

מה קרה רגע אחרי ההנפה?

"מייד אחר כך התנפלו עליי המאבטחים במסגד הזה, לקחו ממני את דגל הגאווה בכוח, ציוו עליי בכעס להוריד את צעיף הגאווה שהיה על הצוואר שלי ואת כל צמידי הגאווה שהיו על הידיים שלי. זה היה מפחיד, כאילו שאני בסרט. התגובה האלימה שלהם, ההתנפלות של כולם עליי והזעם בעיניים שלהם הבהירה לי שאני במדינה מוסלמית. חשבתי שיעצרו אותי אבל הם ציוו עליי למחוק את כל התמונות בטלפון הנייד שלי שצילמתי בתוך המסגד. עשיתי את זה, אבל אם כבר גרילה, אז עד הסוף, והשארתי כמה, והנה הן כאן".

איך אתה מסכם את החוויה?

"זה רגע עצום בתולדות הקהילה הגאה בעולם ובפרט עבור להט"בים מוסלמים שחיים בפחד, במחשכים, וסובלים מדיכוי בלתי ניתן לתיאור ברחבי העולם. זה היה יכול להיגמר במעצר שלי או בתקרית דיפלומטית. וגם אם זה היה קורה, זה היה שווה את זה. להיות הראשון שמצטלם עם דגל הגאווה בתוך המסגד הכי חשוב במדינה המוסלמית הסונית האדוקה אבו דאבי, אחד המסגדים החשובים בעולם, להנציח אהבת חינם ואת הקבלה שלנו, הקהילה הלהט"בית, כחלק אינטגרלי מכולם, הוא עניין של חיים ומוות בעיניי".