למרות שגירושין בין בני זוג היא תופעה מוכרת בישראל, שאף עולה בשכיחותה משנה לשנה, רבים אינם מודעים למאפייני ההליכים המשפטיים הצפויים למי שמחליט שהוא רוצה להתגרש. מאפיינים אלה יוצגו במאמר זה.

השלב הראשון: הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

הפעולה הראשונה שאדם המחליט להתגרש מבן זוגו צריך לבצע היא הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה. בקשה זו היא הליך חדש יחסית, אותו קידם המחוקק במטרה להקל על סכסוכי משפחה משפטיים, ובפרט על הליכי גירושין.

הליך הבקשה ליישוב סכסוך במשפחה נמשך מספר שבועות. ב-45 ימי ההליך הראשונים, מגיש הבקשה ובן זוגו מקיימים 4 פגישות מידע, הערכה ותיאום (המוכרות כ"פגישות מהו"ת") עם אנשי מקצוע מטעם בית המשפט לענייני משפחה, או מטעם בית הדין הרבני. מטרת פגישות המהו"ת היא שאנשי המקצוע יכירו את אופי היחסים בין בני הזוג המעוניינים להתגרש, ויבינו מהם הנושאים שלגביהם יש הסכמה בין בני הזוג, ומהם הנושאים שלגביהם יש מחלוקת ביניהם. אמנם, כאמור, כל 4 פגישות המהו"ת צריכות להתקיים ב-45 הימים הראשונים להליך, אך אם אנשי המקצוע רואים לנכון, הם יכולים להאריך שלב זה בעוד חמישה-עשר ימים.

לאחר ששלב זה מסתיים באופן סופי, מתחילים חמישה ימים שבהם על כל אחד מבני הזוג להגיע להחלטה: האם ברצונו להמשיך ולנסות להגיע להסכמות עם בן הזוג שלו מבלי שיהיה צורך בדיון בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מעוניין בדיון באחת מערכאות אלה, שכן הוא לא מאמין שהוא ובן זוגו יגיעו להסכמות.

בחמישה-עשר הימים הבאים, ההליך לא מתקדם כלל. ימים אלה מכונים "תקופת צינון".

בחמישה-עשר הימים הראשונים שלאחר תקופת הצינון, ניתנת "זכות קדימה" למי מבני הזוג שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך במשפחה, באשר להחלטה האם הערכאה שתדון בתביעת הגירושין היא בית הדין הרבני או שמא בית המשפט לענייני משפחה.

עוד לפני סיום הליך הבקשה – יש לפנות לייעוץ משפטי

הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה היא כאמור הפעולה הראשונה שעל אדם המחליט להתגרש מבן זוגו לבצע. עם זאת, עוד לפני שהליך הבקשה מסתיים, חשוב לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין לענייני גירושין.

פנייה לייעוץ משפטי היא פעולה חשובה מכיוון שאנשי המקצוע שאיתם מקיימים בני הזוג את פגישות המהו"ת, אמנם מעוניינים שבני הזוג יגיעו להסכמות ביניהם, הוגנות ככל האפשר, אך חשוב להבין ולזכור שהם אינם משפטנים. עקב כך, במקרים רבים, אנשי המקצוע לא מודעים לכל הזכויות שיש לכל אחד מבני הזוג, ולכפיכך לא מתחשבים בכל אותן זכויות כאשר הם מנסים לגרום לבני הזוג להגיע להסכמות.

לעומת זאת, עורכי דין לענייני גירושין מודעים לכל הזכויות המשפטיות של כל אחד מבני הזוג, ולפיכך יודעים מהם התנאים שצריכים להיכלל בהסכם הגירושין בין בני הזוג, ובאילו פעולות יש לנקוט כדי שהתנאים אכן ייכללו בהסכם זה. כמו כן, חשוב לציין ששתי פגישות המהו"ת האחרונות אותן מקיימים בני הוזג עם אנשי מקצוע, יכולות להתקיים בנוכחות עורך הדין של כל אחד מבני הזוג.

לאחר הגשת הבקשה – יש לבחור ערכאה שיפוטית

כאמור, בחמישה-עשר הימים הראשונים שלאחר תקופת הצינון, בן הזוג שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך במשפחה, צריך לבחור את הערכאה השיפוטית שתדון בתביעת הגירושין – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. נעמוד על ההבדל בין שתי ערכאות שיפוטיות אלה:

• בית הדין הרבני: אם בן הזוג מעוניין שתביעת הגירושין תידון בבית הדין הרבני, הוא צריך להגיש לערכאה שיפוטית זו כתב תביעה ובו להסביר למה ברצונו להתגרש – כלומר, לציין את העילות לגירושין. עילות גירושין שכיחות הן עקרות (חוסר יכולת להביא ילדים לעולם), חוסר יכולת לקיים יחסי מין, קיום יחסי מין של בן הזוג השני עם אחר (קרי, בגידה), וכן אלימות, מכל סוג שהוא, מצד בן הזוג השני. בנוסף לציון העילות לגירושין, בן הזוג צריך להוכיח שעילות אלה אכן מתקיימות. כמו כן, יכול בן הזוג לכרוך לתביעתו נושאים נוספים הקשורים להליך הגירושין, כלומר לבקש מבית הדין הרבני לדון גם בנושאים אלה, שיכולים להיות, למשל, מזונות, משמורת על הילדים וחלוקת רכוש. כדי לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני, יש לשלם 450 ש"ח.
• בית המשפט לענייני משפחה: אם בן הזוג מעוניין שתביעת הגירושין תידון בבית המשפט לענייני משפחה, הוא לא צריך להוכיח שמתקיימות עילות לגירושין. עם זאת, לתביעת גירושין המוגשת לערכאה זו, לא ניתן לכרוך נושאים נוספים, כך שאם בן הזוג מעוניין, שבית המשפט לענייני משפחה ידון, למשל, במזונות, במשמורת על הילדים ובחלוקת רכוש, עליו להגיש תביעה נפרדת לגבי כל אחד מנושאים אלה. אם הבקשה לגירושין מוגשת לערכאה זו באופן חד צדדי, יש לשלם 438 ש"ח. כדי שערכאה זו תדון בתביעת מזונות ילדים, יש לשלם כ-300 ש"ח, תביעת משמורת על ילדים עולה כ-550 ש"ח, שזהו גם הסכום המינימלי שיש לשלם עבור תביעה לחלוקת רכוש.