"הבוקר התעוררתי וראיתי שאני מקבל הודעות שנאה רבות ואיומים על חיי מרחבי העולם בעקבות המעשה ההרואי לדעתי שלי: הנפת דגל הגאווה בתוך מסגד שייח זאיד באבו דאבי", כך טוען דורון בראונשטיין שהתראיין ליוצאים קבוע וסיפר על החוויה ההיסטורית.
לדבריו, אין בלבו חרטה על העניין. "כשאתה הראשון שמעז ועושה משהו – כל דבר, לשם העניין – כמאמר המשפט – זה מחייב".
אז אתה ממשיך עם זה?
"אני אדם שהולך עד הסוף עם האמת שלו. וכשאני אומר עד הסוף – אני מתכוון, עד הסוף. זאת אומרת, אני מוכן לקבל כדור, כמו שקיבל הארווי מילק, האקטיביסט היהודי-אמריקאי שנרצח בגלל מאבקיו למען הקהילה הגאה בארצות הברית, מאשר לחיות עד גיל 120 ולהיות בארון".
עוד הוסיף דורון: "אני יהודי. אני ציוני. אני ישראלי. ואני הומו. ואני גאה בכל המרכיבים שיוצרים אותי ושהופכים אותי למי שאני. ואם אני אירצח על ידי איזה הומופוב חשוך – ישראלי בארץ, או לא ישראלי, בחו"ל – אני יודע שאני אמות בגאווה. כי כמו שאמר סינטרה בשיר המפורסם שלו, i did it my way".
