זיוה יצחק, צילום: גיל דור

"נורא קשה ללכת אזוקה ברגליים ובידיים. זה כמעט בלתי אפשרי"

לזיוה יצחק, מחברת הספר "המספר הזוכה 9016799", יש הרבה מה להגיד על החלטת ועדת השחרורים לקצר את עונש המאסר של ציפי רפאלי ועל הזוועות שהיא עצמה חוותה בכלא נווה תרצה

"נורא קשה ללכת אזוקה ברגליים ובידיים. זה כמעט בלתי אפשרי. ועדת שחרורים זה בית משפט בכלא, וזה מפחיד! למרות שהיו איתה עורכי דינה, היא בטוח עמדה על דוכן הנאשמים כעלה נידף ברוח. מצד אחד, לא הפחיתו באופן דרסטי את עונש המאסר שלה. מעבר להקלה בשל ה'שליש' על התנהגות טובה', היא קיבלה הקלה נוספת של כחודש ימים. מצד שני, כל יום בכלא הוא סיוט מתמשך שנראה ומרגיש כמו נצח !בכלא אין  הנחות 'סלב'. חד משמעית: ציפי רפאלי שנכנסה לכלא היא לא אותה ציפי שתצא מהכלא".

כך אומרת המרצה והסופרת זיוה יצחק, מחברת הספר "המספר הזוכה 9016799", בו היא מתארת את הזוועות שראתה וחוותה בכלא נווה תרצה – על כך שוועדת השחרורים החליטה בשבוע שעבר על קיצור עונש המאסר של ציפי רפאלי, אמה והסוכנת האישית של דוגמנית העל בר רפאלי שהורשעה בהעלמות מס במיליונים. בוועדה הוצגה עמדת הפרקליטות, שהסכימה לשחרור מוקדם של ציפי רפאלי, שצפויה להשתחרר ב-22 במאי. על ציפי רפאלי נגזרו 16 חודשי מאסר, והיא נכנסה לכלא בספטמבר 2020. במקביל, החנינה שהגישה רפאלי לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין תלויה ועומדת – ואם ריבלין יעניק לה חנינה זו, השחרור יהיה מידי.

לפני כחמש שנים נאלצה זיוה יצחק להיכנס לכלא נווה תרצה, לאחר שנגזרו עליה שמונה חודשי מאסר בפועל בשל עבירת אי-דיווח בזמן על מע"מ. לפני שנכנסה לכלא אמר לה אביה פנחס ז"ל: "תיכנסי לכלא בראש מורם. את לא גנבת! את רק חייבת ויש הבדל גדול ומשמעותי בין השניים". כמעט שלוש שנים לקח לה להתאושש מהזוועות שראתה וחוותה המתועדות בספרה "המספר הזוכה 9016799".

זיוה: "כשנכנסתי לכלא אבי היה חולה מאוד, אבל בשב"ס לא נתנו לי לבקר אותו ולהיפרד ממנו בעודו בחיים. יומיים לפני מותו התחננתי, בכיתי וביקשתי להיפרד ממנו כשאושפז בבית החולים, וכל הזמן הייתי בקשר טלפוני עם המשפחה".

ב-24 בנובמבר 2015 קיבלה זיוה את בשורת האיוב הנוראית על פטירת אביה, ולא ידעה את נפשה מרוב צער. היא לא הסכימה לקחת ממרפאת הכלא כדורי הרגעה, אלא רצתה להיפרד ממנו בבית החולים אבל לא הספיקה. בזכות עו"ד רונית אבישר ברוך, שנלחמה עבורה מלחמת חורמה, היא הצליחה לצאת להלוויה של אביה ול'שבעה'. "היה לי קשה מאוד להיפרד מאבי בחדר הטהרה בבית העלמין חדרה. ההלוויה התעכבה עד שהגעתי, ופעמיים הגיעו נציגי חברה קדישא כדי לבקש שאסיים להיפרד מאבי. נישקתי אותו עטוף בתכריכים, ליטפתי וחיבקתי אותו, וביקשתי ממנו סליחה על כך שנכנסתי לכלא ועל כך שלא הצלחתי להיפרד ממנו".

הספר "המספר הזוכה 9016799", צילום: פרטי

למעשה, אביה של יצחק חנן אותה מהכלא במותו. יום לאחר מותו היא לא הייתה צריכה לחזור למאסר בכלא. זאת לאחר שעורכת הדין שלה הודיעה שהיא קיבלה חנינה מנשיא המדינה ראובן ריבלין. במשך שנה וחצי מאז שחרורה מהכלא לא הצליחה להקליד את הדפים הרבים שכתבה בכלא, ואותם הסתירה מהסוהרות ומהסוהרים. "עד שיום אחד אזרתי אומץ, לקחתי את כל חבילת הניירות והתחלתי להקליד את כל המילים במקלדת על מנת שאוציא אותם לאור כספר. פחדתי להתמודד עם כל מה שכתוב בהם. בהתחלה כתבתי רק מספר שורות, ואז קצת יותר ועוד יותר – עד שהגעתי למצב בו הקלדתי בקצב מטורף את המילים וזעקתי לאלוהים. מבחינתי, זה היה שוב לעבור אותו גיהנום ולחוות שוב את הכאב האיום והנורא שפילח לי את הלב".

היא מתארת כי במשך ארבעה חודשים עברה בכלא גיהנום בכל שנייה ובכל דקה – "כאישה נורמטיבית שכל פשעה היה אי-יכולתה לשלם – לא גניבה ולא העלמת מס. המראות, הצעקות, הסכנות, הריחות, האסירות מכל גווני הקשת היו לגמרי גיהינום עבורי. לא היה יום שלא ביקשתי מריבונו של עולם שייקח אותי. מה שעזר לי לשרוד את הכלא הייתה כתיבת ספרי, שהוא למעשה יומן אותנטי המתאר את הרגעים הקשים בכלא, את הדינמיקה בין האסירות לסוהרות ובין האסירות לבין עצמן ואת כל מה שחוויתי ועברתי במהלך שהייתי שם".

לרכישת הספר "המספר הזוכה 9016799":
https://www.ziva-izhak.com/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ראשי

עושה גלים בין הדפים

השבוע נסקור סדרת ספרים לנוער שנועדה להשמיע את קולם של ילדים הסובלים מהפרעות שכיחות, ספר ילדים המלמד על ערכים טובים לחיים באמצעות דמות חמודה של

קרא עוד »