כשהמצמד וכהן מחליטים להרים קרקס זו בהחלט חגיגה.שבוע שלישי של סיקור אלבומי ראפ ישראלים והפעם חייב להגיד לכם שמדובר על אמן חדש מבריק ובאמת בעל איכות כוכב – המצמד

אתחיל בכך שההתרשמות הראשונה מהאלבום הזה שהוא "אלבום של 28 דקות". זו הצהרת כוונות לא מובנת מאליה וזה שם אותו בקטגוריה עם בויאקה (הרכב ראפ אגדי שהורכב מנימינים קוואמי וקוטג' )
אז כן לגמרי בויאקה באם באם!!! מדובר על אחד האלבומים שנכנסו לי עמוק ללב ולגרוב ובטוח אני אחזור אליו עוד מלא .

ברוכים הבאים לקרקס של המצמד: השיר הראשון "הקרקס", הוא קטע פתיחה מגניב לגמרי שמכניס בול לאווירת הקרקס שמצפה לנו. השיר השני מתי "תאהבו את המצמד" הוא  ה-להיט של האלבום וגם לטעמי מכל השירים שלו זו הבחירה הטובה ביותר לפתוח איתה את האלבום. יש פה ביט של כהן פלואו פסיכי של המצד לצד חרוזים שנונים וחדים, מתי תאהבו את המצמד?בטוח אחרי הטיון הזה ואם לא אז אתם צריכים טיפול.

חייב לציין ששיר כמו "יונק הדבש" לא ציפיתי לשמוע בחיים באלבום ראפ ישראלי. יש פה ווייב אמריקאי לצד לחן (פלואו )ממש מגניב ומעניין של המצמד עם קמצוץ של מחאה על אותם אנשים שבטוחים שהם תמיד יותר חכמים ואני גם ביניהם מן הסתם. הוא אומר בשיר כולנו רק עוד אפיזודה בתהליך היצירה של המחזאי הגדול בשמיים. אמירה חזקה ויפה.

"ג'וני", הוא המנון הסטלן שהבין שצריך להוריד קצת בכמות כי מה לעשות כלום לא יזוז ככה, המסר עובר בצורה מאוד עדינה וההפקה העדינה כאן רק תורמת וגורמת לשיר להיכנס לאווירת שישי רגוע בגלגל"צ ובהחלט סופסוף מכניסים את הדבר הזה לפרופורציה. (תירגעו כל אלו שהפסיקו עם הוויד ,נגמלתם מוויד לא מהרואין טוב?)

"סקיט": המצמד מקבל נזיפה לא ברור כל כך למה וממי אבל בהחלט הוא צודק שלעשות סקס בצורה נכונה זה ספורט ואפילו חלק יגידו ספורט אתגרי. תודה על המידע.

לגבי "את עושה לי כל כך רע", אוי כן תנו לי עוד כאלה, רגע אני מדליק נרות מגלגל פייסל ושם תחתונים סקסיים. אוף איזה הפקה כיפית והקול של המצמד, פשוט מדויק. בין אם זה בשירה או בראפ זה עדיין מונגש בצורה הומוריסטית אבל שלא תטעו, יש בשיר הזה יכולות מדהימות של המצמד.

"דני רומנו" הוא שיר מחאה אותנטי אמיתי והכי רציני שיצא לגבי סצינת ההופעות בארץ והדרישה הגוברת של יחצנים להופיע בחינם. דני רומנו הוא בעצם דמות של מפיק על בולדוזר שיודע לדרוס לשרוף וגם להרים אומנים והכל בהתאם לרצונו. מעבר לזה כהן החליט להביא סימפול מדהים של נימינים.

"בסקיט" כהן מנסה מסיבה כלשהי להסביר לנו למה המצמד לא רוצה ולא יצליח, לדעתי מדובר באחד שעדיין לא אוהב את המצמד אבל שיילך נאחוי אבא של המצמד חזק יותר מאבא שלו. מי שמבין אותי יופי. "בהזאב", יש אווירה אחרת לגמרי, מדובר על הפקה כבדה שלא תבייש את דד פרז בימים האפלים שלהם לצד פלואו מדהים של המצמד. ב"אסטראלי", אני פתאום את עצמי ברחובות הזועמים של דטרויט בתחילת שנות ה-2000 ועוד שניה ישדדו אותי אבל לא יכול לצאת מפה בגלל הכריזמה של המצמד.

"דאבל סטנדרט" הוא שיר שכל אחד מאיתנו יכול לקחת להסתכל במראה ולהבין שבתוך על אחד מאיתנו יש דאבל סטנדרט. יהיה נחמד אם נקבל את זה ולפעמים נודה בזה גם. מעבר לזה שגם לא יזיק לכמה לדעת שהם מלאים בסטנדרט כפול.

"אפשרויות חדשות" היא בלדה מאוד מרגשת עם גיטרה בוכייה לצד המצמד הרציני ובאמת הפתוח רגשית הפקה מרשימה מאוד.

שיר הסיכום של האלבום מורכב מביט בומבאפ מדהים שמורכב בעיקרו מסימפול מדהים שהלוואי והייתי מכיר את השיר המקורי, המצמד נותן מלא ניימדרופ ולצד זה גם מסביר לנו שתכלס זה רק שטויות והבל הבלים חוץ מהמצמד שהוא הוואו הכי גדול. לסיכום יצאתי הכי גרופית שלי. הכי כיף לגלות כשרונות חדשים ולהתחיל להעריץ אותם על היצירתיות שלהם. בשביל זה אנחנו פה. אני אוהב את המצמד ואבא שלי יותר חזק מאבא שלכם!

גם את השירים של המצמד אפשר לשמוע בפלייליסט שלנו בספוטיפיי של "זה רק ראפ"