המשוררת, הסופרת והמנטורית ציפי שחרור מתראיינת ל"הדפדפן הספרותי" על המצב המתוח ועל ספרה החדש המסייע בהפגת חרדות והקניית שלוות נפש – באמצעות 151 שירי ריפוי המלווים בנשימות מדיטטיביות. "הדו-קיום בין יהודים ערבים ברמלה היה שם דבר וגאווה מקומית, אבל זו לא רמלה שאני מכירה", היא אומרת
המשוררת, הסופרת והמנטורית ציפי שחרור, שרמלה מופיעה ברבים מספריה ובהם ספרים לנוער ולמבוגרים והבולט שבהם הספר "קליפסו רמלה" (הוצאת "פרדס"), מוציאה לאור בימים אלו את "שיריפוי" – כוחה המרפא של השירה" (בהוצאת "פוקוס") – ספר פורץ דרך שהוא יצירה תרפויטית מעמיקה של ריפוי באמצעות שירה. הספר מאגד 151 בתי שיר מרפאים המלווים ב-151 ציטוטים חכמים שליקטה שחרור מחכמי זן, כתבי קודש, פילוסופים ועוד ובסיום כל שיר הנחיה לנשימות מדיטטיביות לריפוי.
ציפי שחרור כתבה עד היום 37 ספרים, מהם 14 ספרי שירה. היא מנחה מזה עשרות שנים סדנאות לכתיבה יוצרת, ובהן סדנה על כוחה המרפא של הכתיבה. היא משוררת, סופרת ומנטורית, שימשה במשך כעשור עורכת כתב העת "מאזנים" מטעם אגודת הסופרים, וזכתה בפרסים ספרותיים יוקרתיים ובהם: פעמיים בפרס ראש הממשלה, פרס אקו"ם, פרס חומסקי ופרס קוגל לספרות יפה.
בימים אלה הוצאת את ספרך החדש "שיריפוי".
"הספר "שיריפוי", נכתב במטרה להביא את הקורא לריפוי. הקורא עובר תהליך. יש אצלי השפעות מיסטיות רבות מאוד ויש כאן ציטוטים של הוגי דעות, פילוסופים, משוררים, מדענים ואנשים כמו הרמב"ם והרשב"י, ציטוטים מהמקרא ופרקי אבות. יש כאן מנעד מאוד רחב. בסוף כל שיר יש הוראה לנשימה כדי ליצור את כח החיים שנקרא 'פראנה', כח החיים הקוסמי כדי ליצור את הריפוי".
עוד היא מוסיפה: "בדרך כלל המשורר כותב כדי לרפא את עצמו. במקרה הזה כתבתי את הספר במטרה להביא לקורא את יכולת הריפוי. כלומר הקורא עובר את התהליך. בימים בהם נבנות אינספור חומות בין בני אדם בימים של חוסר ודאות ביטחונית, לאומית ואישית ובתקופה בה מגפת הקורונה מכה בנו ומאיימת על בריאותינו ושלוותינו, 'שיריפוי' ממלא תפקיד חשוב לכל מי שמבקש שלווה, מזור וריפוי לנפשו ולגופו".
שחרור מסבירה כי "הריפוי מצליח לאחר שהקורא הנושם אחרי כל שיר ריפוי מקבל על עצמו את השליחות להפיץ את הדבר ואף להיות בעצמו מנטור מרפא. "השירים מתפקידם לרפא את הקורא איש איש, תחלואיו, חרדותיו ומאוויו, והשירים בספר הם ריפוי נטול תרופה, ובכל זאת הם בעלי סגולות ריפוי. לכן כדאי לקרוא מדי פעם שיר אחד או אחדים, להפנים, לחוש אותם בזרימתם, נמהלים בנפש, מעדנים את המחשבות ובסיום קריאת כל שיר להקשיב להנחיית הנשימות שאני מבקשת מהקורא, להניח לכוח החיים לנוע בחופשיות ולעבור לשיר הבא, או לקרוא ברצף מהיר או בסדר שיבחר הקורא על פי מצב רוחו".
לדבריה כבר לפני שנים החלה הרפואה הקונבנציונלית להיעזר בכוח הסוגסיה לרפא את נפשנו וגופנו, "ולראייה לפני מספר שנים הקימה אגודת המשוררים באנגליה קבוצת תחומי עניין בנושא בריאות, ריפוי והתפתחות אישית שהורכבה מחוקרים, רופאים, אנשי אקדמיה סופרים ומשוררים. מטרתה היא לקדם את הרעיון שרופאים כלליים ירשמו כתיבה יוצרת במקום כדורים, לאותם אנשים הפונים לעזרה בשל מצוקה נפשית או חולי גופני הנגרמים בעטיה".
ציפי, את ילידת רמלה וגדלת בה. מה דעתך על מה שקורה שם בימים אלה?
"רמלה היא מהערים המדהימות בישראל והיא תמיד הייתה מעורבת ומרתקת. כור היתוך של יהודים וערבים החיים בשלום מזה 70 שנה. ילדים יהודים וערבים שיחקו יחד באותו רחוב באותם משחקים. כמה מחבריי הטובים ביותר היו ערבים שהתגוררו במה שמכונה "הגטו". שם היה ממוקם מועדון 'הקליפסו'. מועדון המוסיקה המיתולוגי שמיטב האמנים צמחו בו וסימן את רמלה כעיר המוסיקה ולכן כונתה ליברפול של ישראל, כתבתי על כך בספרי 'קליפסו רמלה 2012'. רמלה מופיעה ברבים מספרי גם ספרים לנוער ותמיד עולה בהם הקשר היפה והדו-קיום האופייני. הדו-קיום בין יהודים ערבים ברמלה היה שם דבר וגאווה מקומית. הערבים הם חלק אינטגרלי מהעיר וזאת עיר מכילה, סובלנית ומקבלת. לכן, מה שמתרחש בה כעת נראה כאילו מתרחש בכוכב אחר. לא. זאת לא רמלה שאני מכירה. אני נוטה להאמין שקומץ קיצוניים מובילים זאת".
לדף הספר "שיריפוי" מאת הסופרת והמשוררת ציפי שחרור
צפו בראיון המלא עם יהורם גלילי וציפי שחרור:
