זמן הקורונה הוא זמן להרחיב אופקים, לקרוא ספרים ולצרוך תרבות שלא מפרה שום הנחיות של משרד הבריאות. כשירות לכל חובבי הספרים שביניכם אנו משיקים מדור חדש העוסק אך ורק בתרבות שכמעט נשכחה – הספרים. תיהנו.

לצייר את החיים מחדש (בהוצאת "מדיה 10") / מאת אסתר פייר גבאי

"אמא ואבא אהבו להיות יחד בדירה שלהם. לא רצו לנסוע לטייל, לא רצו לטוס לטייל,
אהבו לדבר זה עם זה, להקשיב להרבה תוכניות ברדיו, לשתף, לצייר, לצחוק, אהבנו את
הבדיחות המיוחדות של אבא, אהבנו את ההומור העדין של אמא".

בספרה החדש מספרת אתי פייר-גבאי, מנטורית למערכות יחסים וזוגיות, את סיפור חייהם המיוחד של הוריה, גיבורי שואה נחושים שסיפורם ומסכת חייהם היוו עבורה מודל לבחירה בחיים מהמקום הקשה ביותר שיכול לחוות האדם.

הספר בנוי בצורה לגמרי לא שגרתית: במקום פרקים-פרקים כתוב הטקסט בכתיבה אינטואיטיבית, כל נושא חשוב מודגש בכותרות בולטות בגופן של מכונת כתיבה, ובדפים האחרונים של הספר מופיעים צילומים של ציורים נפלאים שציירו יחדיו הוריה של הכותבת כשהיו בגיל מבוגר.

הדבר הבולט ביותר בספר הוא אהבתם המרגשת ומעוררת ההשראה של משה וחיינה פייר – לא רק עבור מחברת הספר אלא גם עבור הקוראים הנחשפים לסיפור ההישרדות יוצא הדופן והמרתק של משה פייר כנגד כל הסיכויים. מנגד, מורגשת היטב תחושת הפספוס לאחר שמסתבר שאמה של המחברת לא סיפרה במשך שנים דבר על כל מה שעברה ותמיד השיבה
באותן מילים: "איך אמא יכולה לספר זוועות לילדים שלה?"

ללכת על הקצה (בהוצאת "אוריון") / מאת רחל שדה

"יָשַׁבְנוּ עִמּוֹ בַּקָּפֶה שֶׁל בֶּרְטָה, וְשׂוֹחַחְנוּ עַל צִפּוֹרֵי
לְבָבֵנוּ הַקְּטַנּוֹת. טַעַם הַחַיִּים הָיָה לוֹ לָרֹב מָתוֹק, אַךְ לָקְחוּ
לוֹ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, אֶת הַבֹּקֶר שֶׁנּוֹלַד, כְּמוֹ שֶׁלָּקְחוּ אוֹתוֹ
מֵאִתָּנוּ לָעַד".

במילים אלו נפתח שיר מספר 208, המוקדש לזכר הזמר והמוזיקאי יגאל בשן בספר השירים החמישי של הסופרת והמשוררת רחל שדה.

הספר מכיל כמות בלתי נתפסת של 209 שירים, ובהם: שירים אישיים, שירי נוף, שירים בסגנון ארס-פואטי ואף  שירים ארוטיים. הספר מחולק לשערים (פרקים) ובהם שער עם שירים לזכר מכריה של המחברת שנפטרו ברבות השנים ושירים שנכתבו לזכר אנשי תרבות כמו: עמוס עוז, תרצה אתר ויגאל בשן, שער המתאר את מסעותיה במקומות רבים כמו: ניו-זילנד, אוסטרליה מרוקו, ושער בשם: "תחביר" הכולל שירים על תיאור זמן, תיאור סיבה, תיאור ויתור, ועוד.

עולמה של הסופרת ככותבת מתואר היטב בשירים רבים בספר, כמו למשל בשיר הראשון בספר: "גַּם מְשׁוֹרֵר נִצָּב לְעִתִּים לִפְנֵי שֹׁקֶת שְׁבוּרָה שֶׁל מִלִּים, וְכָל מִלּוֹתָיו הֵן אֶפֶס קָצֵהוּ שֶׁל הַמִּטְעָן הָרִגְשִׁי".
בשיר "הורד שלך" מתוארת אהבה לגבר: "אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַוֶּרֶד שֶׁלְּךָ עַל קוֹצָיו עַל נִיחוֹחַ בְּשָׂמָיו הַמְּשַׁכֵּר ישֵׁותּיִ, עַל צִבְעֵי הַשָּׁנִי שֶׁל עָלָיו מַאֲדִימִים כְּתוֹלָע".

דנה ודן חברים שנים (בהוצאת "אוריון") / מאת רחל שדה, איורים: קסאניה לוגובסקי

"לדן שיער צהבהב כזהב, תלתלים מעטרים את פניו. דנה שחומה ומתוקה כממרח שוקולד,
גם נולדה שנה לפניו". במילים אלו נפתח ספר הילדים השני של הסופרת והמשוררת רחל
שדה, שמספר על דנה מכיתה א' ודן מהגן הגרים זה ליד זה ומבלים ביחד מדי אחר
הצהריים. רגע לפני שהם הולכים לישון, הם פותחים את החלונות ומאחלים לילה טוב זה לזה".

מה שעומד במרכזה של מערכת היחסים בין שני הילדים זו העובדה שלא נלקח בחשבון כלל השוני ביניהם, שבא לישי ביטוי בצבע העור של אחד ואחת מהם. עלילת הספר, המתאר במילים מחורזות מערכת יחסים מדהימה בין ילד בהיר עור ושיער לבין ילדה שחומת עור ושחומת שיער ממוצא אתיופי אליה לא נכנסים ביטויים של גזענות או השמצה על רקע השוני וההבדלים ביניהם, יוצאת חוצץ נגד כל גזענות ונגד ביזוי של השונה.

השפה הקולחת של הספר, ההעשרה הלשונית של מילים והאיורים הריאליסטיים קורצים גם לקהל הקוראים המבוגר יותר, שיכול להזדהות בקלות עם המשבר המרגש שנוצר כאשר דנה והוריה עוברים למקום אחר ובעקבות זאת מתנתק הקשר החברותי בין דן לדנה – עד שההורים, שבספר הם בכלל דמויות משנה, מוצאים פתרונות המותאמים לעידן הטכנולוגי.

יהורם גלילי הוא סופר, משורר ועוסק בעריכה לשונית של טקסטים ספרותיים במגוון הז'אנרים הספרותיים, הבעלים של משרד יחסי הציבור "גלילי תקשורת שעושה גלים"המומחה בניהול קמפיינים עבור סופרים/ות במגוון הז'אנרים הספרותיים, אמנים/יות ויוצרים/ות בכל התחומים.

לאתר של יהורם גלילי