השבוע במדור: נעמה גל, מחברת ספר הילדים "הלב של שלו", בת 62, נשואה באושר ובאהבה מזה 40 שנה, אמא לשתי בנות ולשני בנים וסבתא לשתי נכדות ולנכד בגילאי שנה עד שלוש. היא דור שלישי במושב כפר יחזקאל שלמרגלות הר הגלבוע.
מדי שבוע יארח המדור סופר שישתף בנסיבות כתיבת ספרו, יגלה כיצד מתחבר ספרו לסיפורו האישי ו/או לעיסוקו המקצועי ויחשוף תובנות חשובות עבור הקוראות והקוראים.
היא מאוד אוהבת ללמוד ואף הקדישה לכך שנים רבות מחייה. יש לה תואר ראשון בהגנת הצומח ותואר שני בגנטיקה והשבחה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במנהל עסקים לניהול ארגונים ללא כוונות רווח מאוניברסיטת חיפה ותעודת הוראה. היא למדה קורסים כמו: אימון אישי בבית הספר "שילובים" ובמכון אדלר, אימון ליחסים ולזוגיות ב"חוויה הדיאלוגית", הנחיית קבוצות באוניברסיטת חיפה, אבחון בשיטת "התדר", תטא הילינג, יסודות בתקשורת מקרבת ב"מרכז מיתרים" ועוד.
במשך שנים רבות היא ניהלה בתחום החברתי והקהילתי, ומזה 13 שנה היא עוסקת באימון אישי ובהנחיית קבוצות בנושאים מגוונים ובהם: הורות, זוגיות, התפתחות אישית, הגשמה וניהול. "כל חיי עסקתי במתן עזרה לאנשים, לרוב באמצעות ייזום של פרויקטים חברתיים של מנהיגות, העצמה וחינוך בלתי פורמלי לאוכלוסיות שונות (ילדים ונוער בסיכון, נשים, עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה ועוד) במסגרת עבודתי ובהתנדבות.
בזמן ששימשתי מנהלת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון באזור הגלבוע, השתתפתי בסדנת סוף שבוע בשם 'בדרך לצמיחה'. בדיעבד, הסתבר לי שהיא נוהלה על-ידי בית ספר לאימון. הדיאלוג האימוני שהיה בה ריתק וריגש אותי מאוד. הרגשתי שהגעתי הביתה, באופן עמוק. ביום ראשון שלאחריה כבר נרשמתי לקורס אימון אישי, ומאז אני עצמאית ומתמקדת בעיסוק מיוחד זה".
מאז היא ליוותה מאות אנשים בדרכם לשינוי הרצוי בחייהם כיחידים, בזוגות ובקבוצות: הורים שהרימו ידיים ומגדלים את ילדיהם בשמחה ובטוב; זוגות שעמדו להתגרש עקב יחסים קשים ביניהם והמשיכו יחד את חייהם בקרבה ובאהבה או נפרדו בצורה מכבדת ואחראית; נשים וגברים מצאו את העיסוק המדויק להם באותה עת, שיפרו את חייהם ואת היחסים שלהם עם אנשים, הגשימו את חלומותיהם והצליחו. "כל אחד מהם הוא הישג משמעותי ומרגש, אבל הוא הושג בזכותם ובזכות האחריות שלהם כלפי עצמם. אני זכיתי להיות המלווה והמאמנת שלהם, שהאמינה בהם ואהבה אותם על מי שהם".
יש לה פינה חמה במיוחד לכמה קבוצות שהנחתה, ובהן: אימהות מהעדה האתיופית שחזרו להאמין ביכולתן לתת לילדיהם את מה שהם זקוקים כדי לצמוח ולהצליח, קבוצות של חיילים מהעדה האתיופית, חיילים בודדים מארצות שונות שהיו אבודים בתחילת הגיוס ומצאו את דרכם בצבא, וקבוצות של רבנים ומנהלי אגפים בשירות בתי הסוהר. כל קבוצה וסיפורה הייחודי.
נעמה: "כמובן שלא כל תהליך אימון אישי מסתיים בהשגת המטרות במלואן. האדם חייב להיות מחויב, להתמיד, לעשות את המשימות ולהמשיך להתאמן ב'מגרש החיים' מתוך נחישות ואמונה. אנשים רבים אינם לוקחים על עצמם אחריות זו, ממשיכים לחיות חיים בלתי מספקים, וחווים ריקנות, תסכול, בדידות, כעס ופחד. זה עצוב כי זו החמצה. אני מאמינה שלכל אחד יש את האפשרות להיות שמח בחלקו, מרוצה, תורם, מגשים ומצליח".
מה גרם לך לכתוב את ספרך החדש?
"ספרי החדש 'הלב של שלו' נכתב בעקבות חוויה ייחודית שחוויתי עם נכדתי הבכורה, בתה של בתי הבכורה, כשהייתה בת שנתיים. בתי ילדה יום קודם את בנה השני ועדיין הייתה בבית החולים. האיש שלי ואני נסענו כדי להחזיר את נכדתנו מגן הילדים. היא הייתה מתוחה מאד, מפוחדת ועצובה עקב חסרונה של אמה והרגישה בחושיה וברגישותה שהחיים שהכירה עומדים להשתנות. בנסיעה היא שאלה אותי שוב ושוב: 'סבתא, איפה אמא שלי?', ואני עניתי לה שוב ושוב בסבלנות ובאהבה. הבכי שלה הלך והתגבר, ובשלב מסוים, לאחר ששוב שאלה אותי את שאלתה החוזרת ואני התחלתי לענות לה, היא עצרה אותי ואמרה לי בקול רם והחלטי: 'סבתא, לא לדבר! לא לענות לי! אני יודעת את התשובה. עכשיו אני רק רוצה להיות עצובה'. ליטפתי אותה והיא בכתה ותיארה לי במילים ברורות את רגשותיה, שהציפו אותה והכבידו עליה.
זה היה כל-כך מרגש וחשוב. היכולת שלה להביע באופן מילולי מה עובר עליה ולמה היא זקוקה, אפשרה לנו, סבא וסבתא, להיות נכונים בעבורה. מרגע שהיא הרגישה מובנת, היא הצליחה להירגע, לחזור לנשימה סדורה ולהרגיש בטוחה ומוגנת. זה פשוט קסם. החוויה כל כך הסעירה אותי, כך שעוד באותו לילה, ישבתי בפינת האוכל בביתה של בתי, וכתבתי את הסיפור. נזכרתי בכל אלו שליוויתי, שלא הייתה להם את המיומנות להקשיב לליבם ולהביע את עצמם, וזה גרם להם לסבל רב. והנה התשובה לכך: להבין מהם הרגשות, איך ניתן לפרוק אותם באופן טבעי כדי להיות שוב שלווים ומרוצים ומהם השמות של כל אחד מהם. כל-כך פשוט וכל-כך חיוני. כך נולד הספר החדש".
כיצד מתחבר ספרך לסיפור החיים שלך ו/או לעיסוקך המקצועי?
"גדלתי בבית עם הורים שהייתה בהם עצבות עמוקה לא מדוברת. הם שכלו פעמיים תינוקות בני כמה ימים, והאסונות האלה הטביעו בהם את חותמם. אני 'הבכורה', הייתי למעשה, ילדתם השלישית, הנס של חייהם, עד שנולדה אחותי כחמש שנים אחריי והכניסה עוד אור רב הביתה. כך, בתנאים האלה, למדתי שאין מקום לרגשות הלא נעימים והמכבידים. על פניו, הייתי בטוב, אבל בתוכי, רגשות אלו הלכו והצטברו, ואף באו לידי ביטוי במחלות רבות שבהן הייתי חולה בילדותי.
לכן, כשנכדתי הביעה את עצמה ושחררה את הרגשות הלא נעימים שלה מתוכה, זה ריגש אותי באופן מיוחד כי ידעתי להעריך את החשיבות הרבה שבכך. מכאן ועד כתיבת הספר, הדרך הייתה קצרה. מתוך הניסיון הרב שלי בעבודה עם אנשים במשך השנים, ובעיקר כמאמנת אישית וכמנחת קבוצות, אני רואה כמה חוסר ידע והבנה יש בעניין הרגשות וכמה זה משפיע על איכות החיים של האנשים. רוב המבוגרים אליהם פניתי אפילו לא ידעו לומר עשרה שמות של רגשות, לא כל שכן, להבין כמה חשוב, למשל, לתת לילדיהם לפרוק את רגשותיהם עד סופם (גם אם זה מפריע, לא נעים לאוזן או מביך).
אם הייתי יודעת כילדה שחשוב להקשיב לרגשות הלא נעימים ולפרוק אותם, ושזה לגיטימי, הייתי, למשל, בוכה כשהייתי בודדה ועצובה, וכך משחררת את העומס הרב שהיה בלבי, כפי שעשה שלו:
"שלו המשיך לבכות עוד קצת
עד שהעצב מלבו, יצא אט-אט.
רק אז שלו נעמד בשמחה והצהיר:
עכשיו אבנה מטוס חדש,
יפה וגם מהיר!"
כי הלב של שלו גדול-גדול,
לב שיודע להרגיש ה-כל."
למה היה חשוב לך להוציא לאור את ספרך?
"היה חשוב לי להוציא לאור את ספרי, בעיקר כדי להעביר את הידע המקצועי והניסיון הרב שלי בתחום זה להורים, לאנשי מקצוע בתחומי החינוך, האימון והטיפול, וכמובן, לילדים הצעירים. אני מאמינה שהטמעה עמוקה של הידע והמסרים שבספר יכולים להיות משמעותיים ביותר.
זו הסיבה, שבנוסף לסיפור על שלו בן הארבע, שלבו גדול-גדול ויודע להרגיש ה-כל, הוספתי הסבר לגבי רגשות, הצעות לפעילויות בנושא זה עם הילדים ואוצר של לבבות, המרגישים רגשות נעימים ולא נעימים, כדי להעשיר את שפת הרגשות במשפחה. סיבה נוספת לכתיבת הספר היא ליצור אמצעי לשיח מקרב, פתוח ומהנה בין המבוגרים לילדים דרך סיפורו של שלו ורגשותיו. לחיזוק החוויה הוספתי גם חוברת מדבקות של לבבות מרגישים".
תגובות של קרובי משפחה וחברים לספר:
"קרובי משפחה וחברים הגיבו בהתרגשות ובפרגון רב על החלטתי לכתוב את הספר ולהוציא אותו לאור, לאחר ששנתיים קודם הוצאתי את ספרי הראשון, אף הוא לילדים. הם מודעים לרצון הגדול שלי להעביר הלאה את הידע הרב שצברתי במהלך השנים כדי לעזור לאנשים רבים ככל האפשר להרגיש טוב יותר בחייהם ולממש את עצמם ואת חלומותיהם. עם זאת, הם לא היו מודעים להשקעת המשאבים הרבה הכרוכה בהוצאת הספר לאור. ההחלטה ביחס לכך התקבלה בין האיש שלי לביני בלבד.
השותפים העיקריים שלי לכתיבת הספר, בעיקר באמצעות מתן הערות והארות חשובות עם סיום הכתיבה, היו שני ילדיי ובני/בנות זוגם, שהם הורים לילדים צעירים, אחותי וחברות קולגות בתחום האימון האישי. הם היו שותפים גם בשלב האיור של הספר, שהוא כבד משקל כשלעצמו ומשפיע על העברת המסרים וההנאה מהקריאה המשותפת.
החלק המרגש ביותר הוא תגובת הסביבה לספר המודפס. נכדתי בת השלוש מדקלמת אותו בעל פה ונכדתי בת השנה מבקשת שיקריאו לה אותו שוב ושוב, כשהיא מגיבה עליו בקולות ובתנועות. אני מקבלת תגובות חמות רבות מהורים, מסבים ומסבתות, וגם מגננות על ההנאה שלהם מקריאת הספר ומההשפעה שלו על התקשורת בבית, וההמלצות עוברות מפה לאוזן. יש כאלו שמדווחים על ההתקדמות במשפחתם, ואחרים שולחים תמונות שלהם קוראים את הסיפור עם ילדיהם. אני מתרגשת מכך מאוד ומודה על הזכות שנפלה בחלקי.
לקרוא הודעה עם ציטוט של בן ארבע לאמו בבוקרו של יום: 'אמא, רוצה שגם מחר נקרא את 'הלב של שלו' ונספר אחד לשני איך אנחנו מרגישים?', זה נותן לי הרגשה נפלאה ומרחיב את הלב".
הוצאה לאור או הוצאה עצמית?
"מתוך הרצון שלי לחופש היצירה, כולל בחירת אנשי המקצוע שעמם עבדתי לצורך עריכה, איור, עיצוב ועוד, וכן בעקבות התייעצויות שעשיתי, העדפתי להוציא את הספר לאור בהוצאה עצמית, בליווי מקצועי ואכפתי של הוצאת 'סיפור פשוט'. בנוסף, היה לי בעבר ניסיון צורב עם הוצאה לאור, ששילמתי לה סכום כסף נכבד לצורך הפצת ספר בחנויות, ללא כל תמורה כמעט.
התובנות שלי לסופרים/ות אחרים/ות, המעוניינים להוציא לאור את ספריהם, הן: להיות ברורים לעצמם לגבי המניע שלהם להוצאת הספר. אם המטרה היא כספית, יש לערוך תכנית עסקית מקיפה ומפורטת לפני שיוצאים לדרך וליישם אותה. אם המטרה היא הגשמה או העברת מסרים, רצוי לקחת בחשבון שמדובר בהוצאה כספית גדולה, שלא בהכרח תחזיר את עצמה. בכל מקרה, חשוב להבין שעיקר השיווק של הספר הוא באחריות הסופר עצמו, גם אם הספר נמצא בחנויות. גם ההחלטה אם להוציא את הספר בהוצאה לאור או בהוצאה עצמית תלויה במטרות של הסופר, במידה שהוא רוצה להיות מעורב בשלבי הפקת הספר ובמשאבים שברשותו. מאחר ששוק הספרים הוא מאתגר כיום, חשוב במיוחד להיות זהירים, לבחור היטב את מי שעובדים עמו, לבדוק לעומק את החוזים וההסכמים עליהם חותמים ולשמור על החוסן הנפשי".
ספר מודפס או ספר דיגיטלי?
"באופן אישי, אני מעדיפה לקרוא ספר מודפס. מעבר לכך, אני מעדיפה שהורים יקראו ספר מודפס לילדיהם, תוך כדי שהם מחבקים ומלטפים את ילדיהם ולא את המסך. ילדיהם גם יכולים לגעת בדפים ואף להריחם. עם זאת, ישנם יתרונות רבים לספר דיגיטלי: הוא זול יותר, נגיש יותר ואינו דורש מקום אחסון. אני מודעת לכך שזה עניין של הרגל ותפוצת הספרים הדיגיטליים הולכת ועולה, יחד עם עליית השימוש במסכים באופן כללי.
'הלב של שלו' ניתן לרכישה, בעברית ובאנגלית, הן כספר מודפס והן כספר דיגיטלי".
זהירות, ספוילר:
"הסיפור מתאר ארבעה אירועים שונים, שבהם שלו, שבדרך כלל הוא שמח ומרוצה, הרגיש רגשות לא נעימים כלל וכלל – פחד, עצב, כעס ושעמום. בסוף הסיפור, שלו ומשפחתו יוצאים לטיול, ובו הם משוחחים על ההבנות שלו בנושא הרגשות. שלו שמח שהלב שלו יודע להרגיש ה-כל".
ציטוט או שניים האהובים עליך מספרך החדש:
"אבל לפעמים קורים לשלו דברים,
שגורמים לו להרגיש רגשות אחרים.
כי הלב של שלו גדול-גדול,
לב שיודע להרגיש ה-כל" (עמוד 4).
"סליחה, שלו, אני אוהב אותך
ומאוד רוצה להיות חבר טוב שלך.
שלו התרגש וחיבק את יותם,
והריב בין השניים תם ונשלם" (עמודים 14-16).
"אמא מדברת אבל דלת החדר כבר פתוחה…
שלו חזר להשתולל, לצחוק ולהפיץ אהבה ושמחה.
כי הלב של שלו גדול-גדול,
לב שיודע להרגיש ה-כל" (עמודים 20-21).
ולסיום, מהן התוכניות שלך בתחום הספרות:
"הספר המודפס בעברית, כולל מתנת חוברת מדבקות של לבבות מרגישים, ניתן לרכישה בארץ דרכי. הספר תורגם לאנגלית בשם 'Sunny's Heart' והוא נמכר באמזון הן כספר דיגיטלי והן כספר מודפס. בנוסף, ניתן לרכוש באמזון את הספר המודפס בעברית.
כשהוצאתי את ספרי הראשון 'המסע של עמליה – מי מפחד לפחד בחברה?' עשיתי קמפיין מימון המונים, שני אירועי השקה גדולים בצפון ובמרכז, מפגשי שיח ועוד. אך כיום, בתקופת הקורונה, אין לי בינתיים תכנונים כאלה לגבי הספר. ברוח התקופה, אני מנחה מפגשים בזום להורים ולגננות, שבהם אני משוחחת על רגשות וחשיבותם, וכן על הצעות לפעילויות, בעזרת הספר.
כיום אני עסוקה בהפקת ספר ילדים חדש, ששמו 'השפירית המסתורית', שעוסק בקבלה ובאהבה של עצמנו, בדיוק כפי שאנחנו, ומתוך כך גם ביכולת להיות נחמדים לאחרים וחברים טובים. אני נמצאת בשלב המרגש של האיור, שבו נבראות הדמויות, שעד כה היו רק בדמיוני. להערכתי, הספר ייצא לאור בעוד כמה חודשים.
התוכניות שלי בתחום הספרות הן רבות, בהתאם לידע הרב, לכלים ולמסרים שכל כך חשוב לי להמשיך ולהפיץ. היישום שלהן יהיה מותנה במשאבים שיעמדו לרשותי לצורך ההוצאה לאור של הספרים. זהו תחום מופלא וקסום, שבו ניתן לתת דרור ליצירתיות, לסייע ולהיטיב. אני שמחה שגיליתי אותו בשלב בשל זה של חיי".
לרכישת הספר המודפס "הלב של שלו" בעברית בארץ: https://bit.ly/33wI3A4
לדף הסופר של נעמה גל באמזון: https://www.amazon.com/Naama-Gal/e/B08B1RNFZM
תגובה אחת
שלום חבר נפגעתי ושבור לב כשקרה בעיה גדולה מאוד ביני לבין בעלי לפני שבעה חודשים בנישואיי. כל כך נורא שהוא לקח את התיק לבית המשפט לגירושין. הוא אמר שהוא לעולם לא רוצה להישאר איתי שוב ושהוא כבר לא אוהב אותי. אז הוא ארז מהבית וגרם לי ולילדיי לעבור כאבים עזים. ניסיתי בכל האמצעים האפשריים להחזיר אותו, אחרי הרבה תחנונים, אך ללא הועיל. והוא אישר שקיבל החלטה ולא רצה לראות אותי שוב. אז ערב אחד, בדרכי חזרה מהעבודה, פגשתי את חברתי הוותיקה שחיפשה את בעלי. אז הסברתי לו הכל, אז הוא אמר לי שהדרך היחידה שבה אוכל להחזיר את בעלי היא לבקר אצל זורק כישוף, כי הוא באמת עשה את זה גם. אז אף פעם לא האמנתי בקסם, אבל לא הייתה לי ברירה אלא למלא אחר עצתו. לאחר מכן הוא נתן לי את כתובת האימייל של זורק הכישוף שהוא ביקר. DR apata. למחרת בבוקר שלחתי מייל לכתובת שהוא נתן לי, ומטיל הכישוף הבטיח לי שאחזיר את בעלי ליומיים הקרובים. איזו אמירה מדהימה!! אף פעם לא האמנתי, אז הוא דיבר איתי ואמר לי כל מה שאני צריך לעשות. ואז אני עושה אותם בלי עלייה, אז ביומיים הבאים, באופן מפתיע, בעלי שלא התקשר אליי ב-7 החודשים האחרונים התקשר אליי להודיע לי שהוא חוזר. כל כך מדהים !! אז הוא חזר באותו היום, עם הרבה אהבה ושמחה, והתנצל על טעותו ועל הכאב שהוא גרם לי ולילדיי. ואז מאותו יום הקשר בינינו היה חזק יותר מבעבר, בעזרתו של זורק קסמים נהדר. אז, אני אמליץ לך אם יש לך בעיות כלשהן, צור קשר עם dr apata בדוא"ל: drapata4@gmail.com או צור איתו קשר ב-whatsapp ו-viber עם המספר הזה: (+66 81 302 8552)…….