מי יציל את התיאטרון שלי?

את רפי תמים הכרתי לראשונה לפני 30 שנה. אני הייתי אז כתבת צעירה והוא שחקן בתחילת דרכו שהעלה את המופע המצליח פיקולו וטאוויל.

מאז עברו הרבה מים בירקון. אני עשיתי סיבוב בעיתונות הארצית וגם רפי עשה חיל בהצגות, סרטים ופרסומות.

הפרסומת האחרונה שלו לעידוד טבעונות עוררה רעש גדול:

עם זאת, רפי מאוד עצבני בימים אלה בגלל המצב הכלכלי ובעיקר בגלל היחס המחפיר של הממשלה לשחקנים.

"מפעל של 30 שנה שהקמתי בעשר אצבעות עומד לפשוט רגל ולאף אחד לא אכפת", הוא אומר.

סליחה על השאלה הקנטרנית אבל למה בכלל זה צריך לעניין מישהו אם עסק קטן יפשוט רגל? 

"למה אכפת? כי אני מפרנס 15 שחקנים. למה שהם יקבלו אבטלה במקום לשמח ילדים בבידוד? חוששים מהדבקה? שיופיעו בזום. בטוח שהילדים יתעניינו יותר בלימודים מאשר לימודי מתמטיקה".

מתי נראה אותך בהפגנות?

"לא תראו כי אני לא מאמין שזה כלי יעיל. אם מדברים על אכפת אז למי אכפת כשמאה אנשים מפגינים בבלפור, מדביקים אחד את השני ומבזים את סמל המנורה?"

בראיון האחרון שלו ליוצאים קבוע הוא נראה מבודח מהמצב הממש לא מצחיק:

 אני לא יודעת מה אתכם אבל אני ממש מתגעגעת לראות את רפי על הבמה ואם היה לי תיאטרון היום הייתי מזמינה אותו להופיע ולו רק בגלל המשפט שאמר לי בסיום השיחה ומבחינתי הוא משפט המחץ: "אחרי שנה שלא הופעתי אני יודע שביום שאחזור להופיע אני אתפוצץ על הבמה כשאסטרואיד מתנגש בכדור הארץ".

להזמנות: 050-3790111

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ראשי

עושה גלים בין הדפים

השבוע נסקור סדרת ספרים לנוער שנועדה להשמיע את קולם של ילדים הסובלים מהפרעות שכיחות, ספר ילדים המלמד על ערכים טובים לחיים באמצעות דמות חמודה של

קרא עוד »