השבוע לקוח שלי מרמת גן התקשר אלי בוכה שהוא לא יכול יותר עם הבחורה שהכרתי לו. האמת? נלחצתי…לא הבנתי מה קרה שם עד שהוא הסביר שהוא לא מפסיק להשקיע בה ,הוא מרגיש שהיא רצינית ופתאום היא נעלמת לו.זה פשוט שובר לו את הלב.
מרביתנו כבר היו בסרט הזה- אתם יוצאים יחד תקופה מסוימת, יצאתם למספר דייטים ויש באוויר ריח של משהו טוב שמתבשל. אתם נהנים יחד, ואולי אפילו אחד מכם רמז שהוא רואה עתיד למערכת היחסים, אבל יש בעיה אחת: בין הפגישות שלכם את בקושי שומעת ממנו או שאתה בקושי שומע ממנה, והדממה הזו פשוט מוציאה אתכם מדעתכם.
כידוע, רובנו נמשכים לאנשים שהם קשים להשגה, ולכן אם מישהו נמצא בקשר עם אדם כזה שלא טורח להיות בקשר בין לבין הדייטים, זה עוד יותר מושך אותו אליו, הרי יש משהו בציפייה הזאת (מתי הוא יתקשר? מתי היא תשלח הודעה?) שעלול לגרום אף לאובססיה במידה זו או אחרת.
אז כיצד ניתן להבחין בין מצב שבו אתם באמת מפתחים רגשות כנים לבין מצב שבו הנכם מעוניינים להמשיך את הקשר רק בגלל שהצד השני הוא קשה להשגה, וזה בעצם מה שגורם לכם לרצות להעמיק איתו/איתה את הקשר?
ראשית, עליכם לחקור את האמת שבתוככם ולשאול את עצמכם: למה אני כל כך מעוניין/מעוניינת במישהו שלא מתאמץ להשקיע בקשר בינינו? נכון שהדייטים מהנים, נכון שיש כימיה, נכון שיש משיכה, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח, והוא/היא לא טורחים ליצור קשר ולפתח את מערכת היחסים.
מי שבאמת ינסה לענות על השאלה הזאת במאה אחוזים של כנות, יגלה פעמים רבות שהוא לא בהכרח כל כך "דלוק" על הצד השני, אלא מונע יותר מרצון פנימי לגרום לצד השני להשקיע בקשר באותה מידה שהוא משקיע. כמובן שישנם מקרים רבים בהם הרגשות הם אכן אמיתיים, אך כאמור, פעמים רבות האתגר לגרום לצד השני "להתקפל" הוא מה שבאמת מניע את הגלגלים של המשך הקשר.
כך או כך, בכל מקרה, אני מאמינה מאוד בעקרון ההדדיות. מי שמכיר אותי יודע שאני לגמרי בעד השקעה בקשר (גם אם לא תמיד הצד השני משתף פעולה באופן מלא), אך יש גבול. ישנם כאלה שלוקח להם יותר זמן להיות רציניים במערכת היחסים, לגלות יוזמה, נכונות ורצינות, אך שוב, יש גבול. ולכן אם אתם מרגישים שאתם משקיעים, מנסים ליזום דייטים, מתקשרים, שולחים הודעות, ואילו הצד השני לא ממש מראה התלהבות, כדאי לעצור, לקחת פסק זמן, ולחשוב עם עצמכם "מה אני עושה? מתי אני שם/שמה את הגבול ומצפה מהצד השני להשקיע יותר בהעמקת הקשר?".
ברור שאין לשאלות הללו תשובה שמגיעה בדמותה של נוסחה מדעית, ועל כן בשלב הזה יש לגייס הן את השכל הישר שלכם והן את האינטואיציה, שלרוב מכוונת אותנו לכיוון הנכון.
יש לשאול את עצמכם מהי הסיבה שבגינה הצד השני פחות משקיע? זוהי שאלת מיליון הדולר. יתכן והוא לא באמת פנוי לקשר (יכול להיות שהוא כלל לא מודע לכך). יתכן והוא רואה אותך כקשר זמני. יתכן והוא בכלל מגדיר את הקשר כמשהו מזדמן בעוד אתה/את חושבים שמצאתם אהבת אמת. מצד שני, יכול להיות שהצד השני מאוד בעניין שלך, אבל הוא טיפוס כזה שמשחק משחקים. אפשרות נוספת היא שאתם משקיעים יותר מדי בקשר בשלב ההתחלתי שלו, ואולי אף מלחיצים ברצינות היתר שלכם. אי אפשר לדעת באמת מה קורה שם….
שורה תחתונה: מכיוון שאנחנו לא יכולים לדעת מה באמת קורה עם הצד השני ומדוע הוא לא מגלה סימנים של יוזמות להעמקת הקשר, יש לשאול את עצמנו את כל השאלות שלהלן, לנסות להבין מה עובר עליו, אך במקביל, גם מה עובר עלינו, ובהתאם לכך ליזום שיחת הבהרה מסוג "יחסנו לאן". בשיחה כזאת מאוד חשוב להקפיד על מספר דברים, ובראש ובראשונה לשמור על קלילות. אף אחד לא רוצה להיקלע לשיחה "כבדה" בתחילת הקשר, זה מלחיץ ומרתיע, ולכן כדאי למצוא דרך יצירתית "להשחיל" את הנושא הזה כאילו בדרך אגב. כאן נדרשת מיומנות שלכם לחשוב מחוץ לקופסה, לזהות את הטיימינג הנכון, ולדעת להעלות את הנושא באופן קליל. בשום פנים ואופן לא לצאת בהכרזות דרמטיות ולומר משהו בסגנון "אנחנו צריכים לדבר", כי זה רק יגרום לצד השני להיבהל ולברוח. דבר נוסף שהוא חשוב לא פחות- אל תבואו בהאשמות לצד השני, לדוגמה "רק אני מתקשר/ת", "למה את/ה אף בקושי יוצר קשר" וכן הלאה. הטחת האשמות בתחילת הדרך של מערכת היחסים היא ממש לא מזמינה להמשיך את הקשר.
מה כן לעשות? אל תשאירו את הדברים באוויר, דברו על כך, אך באופן קליל, זהיר, שתפו את הרגשות שלכם (במידה מסוימת של "דיסטנס") ונסו להבין מה קורה עם הצד השני.
וזכרו, אם אתם שואפים לזוגיות רצינית, ולאחר השיחה מגלים שהצד השני לא בעניין, זה הזמן להמשיך הלאה. חבל על הזמן שלכם, יש עוד דגים בים.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-28 שנה לחילוניים, מסורתיים ודתיים ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר"
http://doolev.vidisnet.co.il/1
www.doo-lev.co.il
03-6565000