סאבלימינל. צילום: יח"צ

ביקורת אלבום: סאבלימינל – האור מציון 2

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

ראפ+: סייד בי תוהה האם הוצאת האלבום הגנוז של סאבלימינל הוא ניסיון לסחוט את הלימון עד תום? אחרי הכל יש פה אסופה של שירים שנכתבו לפני כעשרים שנה, האם הם עומדים במבחן הזמן? 

אני חייב לציין שהכניסה מרשימה. אני מאוד אוהב אלבומים שמתחילים בצורה מינימליסטית ומתמלאים לאט עם הקול של סאב שמוביל בפול און כריזמה, זה בהחלט המקרה עם השיר "אלמוג".

הסיפור של סאבלימינל הוא כרגיל על איך הוא התחיל את הסצינה שאנו מכירים כיום וכיצד הוא סוחב אותה על הגב שלו ולמען האמת הבנו את זה כבר באלבום הראשון, פה אנחנו מקבלים תזכורת.

אני עובר על השירים אחד אחד, כי כזה אני. ואני אשתדל לכתוב על הרוב, אז בואו נתחיל.

בהחלט אפשר להגיד שיש בהוק של הפיזמון והסקראצ' של "כולם ביחד עוד", את הקסם שקנה אותי והפך אותי להיות ילד היפ הופ הד. יש פה אחלה אנרגיה ומדובר בשיר שכפי הנראה אם היה יוצא בטיימינג אחר היה נהיה להיט מועדונים. בטוח. מצד שני, יש פה ניסיון לחקות את הסטייל של דוקטור דרה הישן, האני מוריד על זה נקודה. אני חייב.

בשלב הזה התחלתי להיכנס יותר לאלבום ולהרגיש כמו אותו נער שמחכה בכניסה להופעה בשפיים של סאבלימינל או בבמה המרכזית של פסטיבל הבירה..כן תנו לי עוד סאבלימינל כי זה זה…

"עדיין", הוא תזכורת לכך שמדובר באלבום גנוז. כן סאב עדיין מנחית עלינו פאנצ'ים משנת 92' עם שורות של אנשים שקופצים למים, אבל אתם יודעים מה עצוב? אני מת על זה. עוד משהו שאהבתי בשיר זה שהוא מפרט לנו מה הציוד שיש לו באולפן. אני לא כזה בטוח שזה מעניין את הקהל הרחב. אחי זה לא דריפ ,זה כולה ציוד.

כיאה לשיר משנת 2006, "הרחוב משגיח", ואז כמו היום זה נשמע הכי קרינג'. ראפרים ישראלים שמעברתים ביטויים שגורים באנגלית. זה באמת 2006. הרחוב משגיח? באמת? איזה רחוב? צהלה? אבל אם נתעלם ממדד הקרינג' הגבוה פה אני חושב שחוץ מלקחת ביטויים באנגלית כל ההפקה נשמעת כמו חיקוי של מלא ביטויים של ראפ. הסמפל המוזר שרץ עם תופים שבאמת נשמעים כאילו נלקחו ישירות מחבילות סאונדים של דרה וכמובן לופ כלי מיתר כי כל שיר חייב כזה מאז שפאף דדי ונאס נתנו עם זה בראש. לסיכום: שיר קצת גנרי למרות שמבחינת ליריקה והגשה יש שם כמה פנינים.

אני לא מתעלם מהעובדה ש"טיפ לאמ.סי ישראלי", הוא שיר משנת 98' אבל אחרי שהקשבתי לו אני בהחלט יכול להבין מדוע סאבלימינל התפוצץ כמו שהוא התפוצץ לאחר מכן. וואו. זו תצוגת תכלית של ראפ אמנם מאוד בוסרי אבל רמת הכריזמה שיש בשיר פשוט גורם לי לרצות לחזור לחפש מעגלי פריסטייל בשביל לזרוק בארז. אי אפשר להתעלם מהרפרנס של השיר עם השימוש באותיות הא ב לשיר שיצא מהאלבום "האור מציון " מא' עד ת' עם שי 360.

 

סאבלימינל. צילום: יח"צ

 

גם בשיר כמו "במעבדה", שהוא משנת 2000 אני לוקח שוב בחשבון שלא מדובר על קובי הראפר המנוסה אפילו שבשנה זו מדובר כבר בכוכב נישה עם להיט בגלגל"צ. השיר עצמו נחמד לא יותר מזה ולא פחות מזה, יש פה ביט מאוד כיפי וקיצבי לצד אחלה של הגשה וביצוע טוב ואפילו הצל מגיח למשפט מחץ.

זוכרים את הסדרה ניקיטה שהפכה לטלנובלה בה מייקל הצנום עם הפנים הזועפות מאוהב בניקיטה אבל לא משחק אותה קשה להשגה ועושה לה חיים קשים? אז פחות. ב"ניקיטה" הסיפור הוא שסאבלימינל פותח פה על מישהו. אשכרה החזרתי אחורה כדי להקשיב שוב. לא כל כך סגור מי זה, אבל שאפו לקובי שגרם לי לשמוע אותו שוב ושוב.

"באללה יסטור", פישי עושה כבוד לסאבלימינל (לא הבנתי את ההקשר הרי מעולם לא עשו משהו ביחד) ומסביר על תרומתו לסצינה וכמה הוא וואו. אני מקבל את זה.

אם הגעתם עד לפה אז או שאתם מעריצים של סאבלימינל או שאתם מעריצים שלי, כך או כך, אני רוצה לציין שאני לא מתכוון להתעכב על "סופר אמ.סי", כי זה נשמע כאילו מישהו הבריז מסשן ההקלטות וזה בסך אינטרו של דקה וחצי, או על "Big big up", שהוא בסך הכל המשך מסע אוננות של אהבה עצמית (לגיטימי אלב כמה אפשר לדבר על זה?), וגם לא על "להתחשגז מיד", שבו אורי שוחט חושף שקובי סאחי בלטה, (לא מפתיע, אבל גם לא כזה מעניין), אבל אני כן רוצה לדבר על "חומות", הסינגל הראשון שיצא מהאלבום באופן רישמי. דבר ראשון אני רוצה לאמר לקובי: לא, אתה לא פינק פלויד. דבר שני אני ממש לומד לאהוב את השיר. מדובר על הפקה אלקטרונית מז'ורית מאוד כייפית עם המסלסל התורן של סאבלימינל ופשוט ככה בונים להיט. יישר כוח. ואם כבר אז כבר: ב"מה זה קלאסיקה", די ג'י בלאקאאוט מספר לנו שסאבלימינל הוא וואו. ואנחנו בתגובה, מי אתה?

לעומת זאת אני מפרגן ל"תתעורר" שהיא הרצועה השערורייתית ביותר באלבום בעיקר בזכות זה שהוא שימש בפרסומת  למותג שוקו שלו. הפרסומת ששחטה את האמינות של סאבלימינל ובעצם גם סימלה את המעבר שלו מכוכב ראפ לכוכב פופ ומוצר. גם ל"סמל", יש לי עדנה לא קטנה, כי זה רותח ,אימא זה שורף לי את האוזן. זה סאבלימינל שכולנו אוהבים הראפר שמציג סקילז ובארז לצד אגו טריפ עם ביט אפל. תתקשרו למשטרה כי השיר הזה רוצח!

לסיכום חברים, יש גבול לכמה אפשר לסחוט את הלימון הזה של שנקרא "האור מציון", וזה מרגיש לי כבר יותר כמו לשתות את הסוף של ברד. אני זורק את הברד הצידה והולך לקנות משהו חדש ורענן יותר.

עקבו אחרינו בספוטיפיי בפלייליסט הרישמי של "זה רק ראפ"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ראשי

מחוללת בשירה את עולמות נשמתה

הסופרת והמשוררת איריס כליף משתתפת עם שיריה הייחודיים בתערוכות רבות ובהן: "עזה כמוות אהבה" בבית ציוני אמריקה, בתערוכה "זרקור – טרנספורמציה אומנותית", באירוע "הקפסולה" שיתקיים

קרא עוד »
ראשי

"אולי ההתמודדות עם מצבי לחץ וחשש מהלא-נודע מנעו מהכותבים לְפַנּוֹת זמן לתכנן ולרקום עלילה"

יאיר בן־חיים, סופר, משורר ועורך ספרותי, מספר על תהליך הפקת האנתולוגיה "יְמֵי הַקּוֹרוֹנָה" ועל מיזמים ספרותיים נוספים שהוא יזם יאיר בן־חיים, סופר, משורר ועורך ספרותי,

קרא עוד »