המופע "קובי ואשרת - סלוניראקים", צילום: גיל לופו

קובי אושרת: "להיות בפרונט זה לא דבר שזר לי"

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

המוזיקאי קובי אשרת מספר בראיון איתו כיצד נולד שיתוף הפעולה המוזיקלי והאמנותי בינו לבין חברו הטוב יוסי אלפי, שבא לידי ביטוי במופע הקברט החדש "קובי ויוסי – סלוניראקים"

עידן הקורונה הוליד מיזוגים ובני כלאיים אומנותיים מאוד מיוחדים, כפי שבא לידי ביטוי במופע הקברט החדש "קובי ויוסי – סלוניראקים", אותו מעלים בימים אלו יוסי אלפי וקובי אשרת. אלפי כתב סיפורים ושירים מילדות לנערות ומנערות לבגרות, קובי אשרת הלחין, והתוצאה היא ערב קברטי שאין כמותו: סיפורים מצחיקים, מרתקים, משעשעים ומעוררי מחשבה על ישראליות ש"מחפשת שורשים בעומק האדמה" משולבים בשירים באווירה "סלוניראקית".

יחד הם שואלים אותנו ואת עצמם שאלות כמו "מתי אני עוזב את סלוניקי?" ו"למה עדיין קוראים לי עיראקי?". ערב שידבר לכל ישראלי, וכמאמר הקלישאה – לא חשוב מאיזו עדה. קובי אשרת נולד בחיפה וקשור מאוד לסלוניקי, ויוסי נולד בבצרה ורואה בעצמו הכי ישראלי שיש.

אשרת, שנולד בחיפה בשם יעקב ונטורה להורים שעלו מסלוניקי, הוא מוזיקאי, מנצח, מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, חתן פרס אקו"ם ופרס אמ"י למפעל חיים. הוריו עלו ארצה בנפרד שנים לפני השואה. בביתם דיברו לדינו, וכשהוריו לא  רצו שאחיותיו והוא יבינו הם עברו ליוונית. המשפחה הייתה חובבת מוזיקה. בילדותו היו בני המשפחה יושבים במרפסת ומנגנים להנאת תושבי השכונה. אביו היה מנדולינן ראשי בתזמורת כלי פריטה של בית החרושת למלט 'נשר'. גם אמו ניגנה במנדולינה, אך אושרת העדיף גיטרה ומשם הכל היסטוריה של להיטי ענק ושירים שכל ישראלי מכיר וגדל עליהם.

יוסי אלפי נולד בבצרה שבעיראק בשנת 1945 בהיותו בן ארבע, עלה לישראל עם סבתו. אביו היה פעיל במחתרת הציונית. את הוריו וחלק מאחיו ואחיותיו הוא פגש רק לאחר שנה, כשעלו גם הם לישראל מבצרה. בשנים הראשונות בישראל חיה המשפחה במעברה בפרדס חנה, שם הוא היה הילד היחיד ודיברו עיראקית, תקופה שהשפיעה רבות על אלפי וניכרת עד היום בכתיבתו הספרותית.

אלפי כתב יחד עם לובה אליאב את הספר "משני עברי המעברה – דיאלוג אינטימי על זהות ישראלית" (הוצאת "מעריב"), ספר שעסק בנושא וזכה להדים רבים. בשנת 2019 יצא לאור ספרו "מעברה" (הוצאת המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל). אלפי הוא איש תיאטרון, משורר, מספר סיפורים, איש תקשורת ישראלי ומורה, הוא אבי התיאטרון הקהילתי וכן  המייסד והמנהל האמנותי של פסטיבל מספרי סיפורים.

המופע "קובי ויוסי – סלוניראקים", צילום: גיל לופו

אשרת: "יוסי אלפי ואני חברים הרבה מאוד שנים כשפה ושם נפגשו גם דרכינו המקצועיות". מספר קובי אשרת על החיבור עם יוסי אלפי. "יוסי שלח לי לפני כשנתיים שני ספרי שירה מפרי עטו שקסמו לי מאוד. כתיבתו הייתה שונה ומרתקת. מבלי לדעת למה, בחרתי כעשרה שירים מתוך המבחר והלחנתי אותם ללא יעד ברור. בדיעבד, הסתבר לי שכל העשרה סובבים במעגל אחד. אז פניתי אליו וספרתי לו שיש לנו חומר כתוב משותף וחובה לעשות ממנו מופע בימתי. יוסי הרים את הכפפה ובא עם הרעיון למופע קברטי בשם 'קובי ויוסי – סלוניראקים', פועל יוצא מהיותם של הורי ממוצא יווני (הוריי מסלוניקי) ומוצאו של יוסי מבצרה שבעירק. אופיו של המופע הוא סוג של חיפוש שורשים כל אחד בעברו ומצד שני בדיקה של השאלה איך הפכנו כולנו לישראלים, מבית הספר, השירות הצבאי ועד הקמת משפחה"

אתה בדרך כלל איש של מאחורי הקלעים, ולפתע אתה בפרונט. איך אתה מרגיש עם זה?
"מבחינתי, זהו מדיום חדש של הופעה, בה אני מספר, מנגן ושר, כשהלחנת השירים שונה מהרגיל בכך שהיא מותאמת למופע תיאטרלי והלחנים שזורים בתוך טקסטים מוקראים תוך כדי נגינה. יותר משלוש שנים מאז שחזרתי לקדמת הבמה, אחרי עשרות שנים של כתיבה והפקה למירב אומני הארץ, במופע שלי 'הללויה לעולם' בו אני מספר את דרך המוזיקה שלי ומארח אמנים איתם עבדתי לאורך השנים. לכן להיות בפרונט לא דבר זר לי".

איך הצלחתם לעלות מופע אחרי הקורונה?
"המופע היה אמור להיות מופק לפני שהחלה המגיפה. תוך כדי הבטלה שנכפתה עלינו, פנינו ליגאל עזרתי, המנהל האמנותי של תיאטרון יפו. הוא התלהב מאוד והציע לנו את התיאטרון כבית של המופע וגם ביים אותו. ואכן, תוך כדי הקורונה, בזהירות רבה התחלנו את החזרות והנה אנחנו פה עם מופע מצחיק ומרגש".

אתה עצמך חלית בקורונה. איך נחלצת ממנה?
"תוך כדי שחליתי בקורונה, עברתי השתלת כליה בהצלחה שנתרמה לי על ידי מלאך בדמות אדם ושמו יואב מתיתיהו. אני בעצם נס מהלך ומבחינתי כל מה שקורה לי עכשיו עם המופע הוא בונוס גדול. אני לוקח את החיים הרבה יותר בקלות ומבין ששום דבר לא קורה במקרה".

מה דעתך על הטיפול של הממשלה בעולם התרבות בתקופת הקורונה?
"עולם התרבות כולו נפגע קשה מאוד, קודם כל מבחינה כלכלית ואחר כך מבחינה נפשית, והגרוע מכל: היצירה על גווניה השונים נפסקה באבחת סכין ממש. מצד שני, אחרי שקצת התאוששנו מההלם, קרו כמה דברים טובים. התחלנו לקחת דברים בפרופורציה אחרת ולראיה נולד

תסריט ושירים: יוסי אלפי
מוזיקה: קובי אשרת,
עם הזמרים/ נגנים שירן שחר בורק ותומר קלינג,
במאי: יגאל עזרתי,
עוזרת במאי ומפיקה: רביד סביל.

המופע הקרוב של "קובי ויוסי – סלוניראקים" יתקיים בתיאטרון גבעתיים ב-3.6:
http://www.arab-hebrew-theatre.org.il/show.php?id=6641

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות