כשהחצי השני אומר שהוא מרים דגל לבן באמצע הוויכוח שלנו הוא לא מתכוון לכך שהוא נכנע (בגלל שהמילה כניעה לא מופיעה בלקסיקון שלו), אלא שהוא מעוניין לפייס אותי ולהקדיש לי כמנחה את הדבר שאני לא יכולה לסרב לו, מלבי ברוטב.

השבוע מצאנו את עצמנו בויכוח לוהט שהתחיל מהשאלה שמפרקת כל זוג: מי אוהב את מי יותר? והמשיך לקביעה שסוגרת את העסקה "את כבר לא אוהבת אותי".

מכאן היה ברור שיש מקום אחד שבו נוכל להניח את הנשק בצד. המלבייה ששכנה מעבר לפינה.

לצד מנות המלבי שכבר יש בתפריט אפשר למצוא חידוש: מלבי ברוטב לימון ואבטיח. אנחנו לקחנו שתי מנות דגל, מנת מלבי חלבית עם רוטב הל פירות יער ותוספת בוטנים, ומנת מלבי טבעונית על בסיס חלב קוקוס עם רוטב הל ומי ורדים.

בזמן האחרון צצו הרבה מלביות כחלק מהטרנד הערבי שמגיח דווקא בלוקיישנים צפונבונים לכל דבר כמו למשל מסעדות הכנאפה באבן גבירול.

אלא שכמו בכל טרנד גם כאן ניתן לזהות מיד מי המוסד שבא כדי לעקוף וללכת, ומי יישאר איתנו גם אחרי שהפרוזן יוגורט ייסגר. ההימור שלנו "המלבייה" בגבעתיים כאן כדי להישאר ואנחנו מתבססים כאן לא רק על המיקום המנצח על ציר מרכזי בגבעתיים אלא גם על השירות שמגיע עם חיוך, וגם על התפריט שמציע נשנושים לבני נוער במחיר לא יקר ולצעירים ואלה כידוע מניעים את קיומם של המקומות האלה.

סניף הגבעתיימי מציע אגב, את אותה האווירה שיש בשאר הסניפים כם שלמעשה מקבלים קפיצה קטנה לתל אביב.

הנוסחה של המלבייה שתמיד עובדת באה לנו טוב באותו צהריים. מנת מלבי עם מגוון רטבים לבחירה ושתי כוסות הפוך, כל מנה של מלבי עולה עשרה שקלים וזו הצעה לקינוח על הדרך שאי אפשר לסרב לה. האווירה במקום מאוד לא מחייבת ומאפשרת לאכול את הקינוח בלי התחייבות. גם לאנשים שממהרים לסידור הבא וגם לכאלה שרוצים לשבת קצת ולדבר.

שעות פתיחה: 10:00–0:30
כתובת: כצנלסון 65, גבעתיים