השבוע נסקור שני ספרים על מסעות וטיולים: האחד מעורר השראה על מסעות מרתקים להימלאיה והשני על טיולים רגליים בישראל שדרכם נחשפים הקוראים לסיפורים אישיים, וספר שלישי העוסק בנושא שרבים נרתעים ממנו ונמנעים מלהזכיר את שמו.
לכבוש את ההימלאיה – לטייל עם מוגבלות (הוצאה עצמית) / מאת ד"ר דרורה בהרל
"בלאדאק ובזאנסקאר, כשמעליי ומסביבי פסגות ענק מושלגות ומשוננות מרהיבות מביטות אליי מכל כיוון מוארות באור יקרות, 'תקף' אותי מעין 'היי' שכזה, מעין תחושת אופוריה, הרגשת חיבור עמוק שמושכת אותי שוב ושוב אל המקומות האלה ותחושה שאני נמצאת במיקום הנכון ביותר בטבע" (עמ' 8 בספר "לכבוש את ההימאליה – לטייל עם מוגבלות").
זהו ספר שכולו מסע לנופים שבטבע, לנופים אנושיים, לאנשים ולתרבויות שפגשה ד"ר דרורה בהרל, כמו גם לצבעים ולתחושות שחוותה, אותן היא מעבירה באמצעות שישה יומני מסע כתובים ומצולמים מהשנים 2019-2013: חמישה יומני מסע ממסעותיה בהימלאיה ההודית שבצפון הודו ויומן מסע אחד מנפאל הנחשבת לגג העולם בקטע הדרום-מזרחי של רכס האנאפורנה.
במהלך מסעותיה אלו היא גמאה עשרות אלפי קילומטרים בנסיעות עם רכבי שטח במסעות, שדרשו ממנה תעצומות נפש וגוף. מי שליווה אותה וסייע לה בחמשת מסעותיה בהימלאיה ההודית שבצפון הודו הוא מדריך טיולים לאדאקי מוסמך, מסור ומקצועי בשם טאשי.
מעבר למילים המרתקות ולתמונות הצבעוניות והמדהימות – יותר מ-380 במספר, מתוארים בספר מאבקיה היומיומיים של המחברת שדרשו ממנה תעצומות אדירות של גוף ונפש. למרות שהיא חצתה את גיל 70 ויש לה 70 אחוזי נכות המוגדרת כמוגבלות בתנועה, היא התמודדה בהצלחה עם קשיים כמו: האוויר הדליל בשל הגובה הרב והלימוד איך ללכת וכיצד לנשום, מזג אוויר קפוא שאילץ אותה לישון כמעט עם כל הבגדים החמים שלה בתוך שק שינה ומתחת לשמיכות עם התיק של המצלמות, לא להתקלח במשך כמה ימים או כמעט שבוע מכיוון שלא היו מים זורמים, ונסיעות ברכבי שטח שנמשכו שעות רבות למרחק של מאות קילומטרים.
ד"ר דרורה בהרל עבדה כ-30 שנה כמרצה, כמנחה, כמרכזת קורסים וכמדריכה לעבודות סמינריוניות באוניברסיטה הפתוחה בנושאים הקשורים בהיסטוריה של העת העתיקה וכמרצה-אורחת במגמת תקשורת באוניברסיטת תל אביב. היא מציירת, מצלמת וגם מפסלת, וזה בהחלט משתקף היטב בתצלומים המרהיבים שהיא צילמה ומופיעים בספר: נופי טבע, נופים אנושיים ופורטרטים. בספרה הראשון "יומני מסע – לטייל עם מוגבלות" מופיעים חמישה יומני מסע כתובים ומצולמים מהשנים 2103-2009.
פריחה מאוחרת (הוצאת דפוס ירון) / מאת עדה רוזן גל
"אשתו לחשה לנו שהוא לא מחבק ומנשק, אך גם בלי הלחישות דמותו הזקופה, המחכה בשקט, אומרת הכל. אני קרבה ולוחצת עימו יד, ולהפתעתי הרבה חום עובר אלי והוא מחייך אליי חיוך גדול. הסקרנות והרצון להכירו, ולו מעט, מתעצמים בי. טיולים, אני כבר יודעת, הם זמן נהדר לשיחות ופתיחות. הזמן יפשיר ויפתח את ליבו של כל אחד" (עמ' 9, הסיפור "הטיול לדרום אדום אדום", הספר "פריחה מאוחרת – שבילים מדברים לנו").
ספר זה כולל שמונה טיולים רגליים בארץ, שדרכם נחשפים הקוראים לסיפורים האישיים של ארבעה זוגות חברים, שמונה דמויות, כל אחת שונה וייחודית וביחד כולם חלק מהמארג הישראלי המגוון. עלילת הספר היא למעשה תחילתו של סיפור-טיול, השואף לפענח את הסוד של היחיד בקבוצה הקטנה באמצעות ידידות, טבע ויופי בטיולים שנערכו בשמונה מקומות שונים ברחבי ישראל: ב"דרום אדום אדום", לנחל דישון ולנחל אביב, לאגמון החולה ולמפל התנור, לנצרת, לקסטל עם פריחת השקדיות ולירושלים.
הסיפורים המלווים את כל אחד משמונת הטיולים מאפשרים לקורא להעמיק ולהבין את החוזק של הקוראים כבודדים ואת הקהילה הקטנה העוטפת כל אחד ואחת מאיתנו ובו זמנית יוצרת יחד אחר, גדול מהמשפחה של כל אחד מאיתנו.
הילדות של מחברת הספר, עדה רוזן גל, עם החופש והטבע היפה בכל פינה והבגרות כאשת עסקים היוצאת מגבולות המדינה ורואה ארצות ועולמות אחרים, חיברו בקרבה את הסקרנות לאדם ולטבע הסובב. השילוב ביניהם גרם לה לקחת את העט ולרשום את הסיפורים הייחודיים שסביבה, ואף הגבירו את אהבתה לאומנות ואת המשיכה שלה לזכוכית על כל גווניה עם היופי האינסופי של שילוב הצבעים והפיכתם למראה מרהיב, כמו הפרחים בשדה והפריחה המשכרת באביב.
מחברת הספר עדה רוזן גל היא סופרת ואמנית, המייצרת בסטודיו שלה תכשיטים ויודאיקה מחרוזי זכוכית בעבודת יד בשיטות עבודה הייחודיות לאי מורנו באיטליה. היא למדה יצירה בזכוכית באי מורנו, שליד ונציה, אצל המאסטר david penso, מנהל מגמת הזכוכית באוניברסיטה, שם נחשפה לכל מגוון האפשרויות של היצירה. בעבודתה היא יוצרת כל חרוז בנפרד ורק כשהיא אוספת אותם, מתגלה העיצוב הייחודי של התכשיט או של הפמוט. אז, כמו בנס הופכים החרוזים לתכשיט אחד ויחיד המותאם לאחת שבוחרת בו – ממש כמו שמונה הדמויות המופיעות בטיולים המרתקים שבספרה, שביחד כולן חלק מהמארג המגוון של מדינת ישראל.
החורף הארבעה-עשר (הוצאת "מוטיב") / מאת ערן טורג'מן ואלירן דיין
"לפניכם שני סיפורים קצרים בעלי שם זהה מאת שני סופרים שונים. הסיפורים עוסקים בנושא שרבים נרתעים ממנו ונמנעים מלהזכיר את שמו: מחלת הסרטן בכלל וסרטן הדם (לוקמיה) בפרט. שני הסיפורים מציגים זווית ראייה ייחודית ליחס החברה לסרטן הדם, לפחד ממנו, לרתיעה מיצירת קשר עם חולה הסרטן ולתחושות של החולה עצמו" (עמ' 12 בספר "החורף הארבעה-עשר").
טל, נערה בגיל ההתבגרות, מגלה יום אחד שחלתה בסרטן הדם. שני הסיפורים שבספר, שיש להם קווי דמיון רבים והתבוננות שונה ומבוססים על מקרים אמיתיים בשינויים המתבקשים ומיועדים לבני נוער ולמבוגרים, עונים על שאלות כמו: מה עובר בראשה של טל, איך היא מתמודדת, איך משפחתה וחבריה מתמודדים ומה יעלה בגורלה.
מדובר בשיתוף פעולה ספרותי ייחודי בין הסופרים והמשוררים ערן טורג'מן ואלירן דיין, הכולל שני סיפורים בעלי שם זהה שכתב כל אחד מהם. בשני הסיפורים עוברת הגיבורה בעלת אותו השם חוויות דומות ומוצגת בכל אחד מהם זווית ראייה ייחודית ליחס החברה לסרטן הדם, לפחד ממנו, לרתיעה מיצירת קשר עם חולה סרטן ולתחושות של החולה עצמו. הקבלה סימטרית זו יוצרת ספר ייחודי ושונה בנוף, המטפל ברגישות ספרותית בנושא מפחיד וכאוב.
בחלקו האחרון של הספר מובאים נתונים רפואיים על אודות מחלת הסרטן בכלל ולוקמיה בפרט מאת הרוקח ומנהל בית המרקחת של המרכז לבריאות הנפש גהה, צפריר אקשטיין.
ערן טורג'מן הוא סופר ומשורר תושב דימונה. הוא מקיים בעירו אירועי שירה ותרבות, בהם: "קפה שירה" ו"שירה נודדת" שייסד. הוא הוציא לאור את ספר השירה "מביט אל תוך ליבך" (2011), את ספר הילדים "בובה של החיים" (2020). אלירן דיין, בעל הוצאת הספרים "מוטיב ספרים", הוא סופר ומשורר, גרפיקאי ויזם, מייסד כתב העת "מוטיב" על שלוחותיו השונות ומנהל תחרות הכתיבה הארצית לילדים על שם ריקה ברקוביץ'. הוא משתף פעולה עם הסופרת עדנה אפק במיזמי כתיבה מגוונים ובראשם כתב העת "צמדים" לשירה רב תרבותית. פרסם עד כה חמישה ספרים, שהאחרונים שבהם הם: "מוקדש ל…" – ילקוט שירים מחזור ראשון (בהוצאת "מוטיב").
